ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.5.14

תמצית העובדות הצריכות לעניייננו

2.ביום 10.2.13, נפגע המערער, מחסנאי במקצועו, בתאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן- התאונה).

3.בהחלטה מיום 9.10.13 קבע פקיד התביעות כי הפגימה שהוכרה כתוצאה מהתאונה היא היפרדות רשתית עין ימין.

4.ביום 10.12.13 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער 5% נכות בגין ליקוי ראיה והגבלת שדה הראיה לפי סעיף ליקוי 52(1)(ג)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות), בעקבות התאונה.

5.על החלטה זו הגיש המערער ערר. הוועדה לעררים התכנסה לראשונה ביום 19.3.14, ושמעה את תלונות המערער, כדלקמן:

"כאבי ראש, לחץ בעין הימנית 3-4 פעמים ביום. הכאבים באים הרבה בלילה. כמו ערפל בעין, לסירוגין. בבוקר העין שלי סגורה אני מרים אותה (צנית עפעף)".

6.לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, סברה הוועדה כי אין קשר סיבתי בין נכותו העינית של המערער לבין התאונה, ולפיכך שקלה להפחית מנכותו של המערער. על מנת לאפשר למערער להתגונן מפני אפשרות זו, דחתה את הדיון:

"הוועדה עברה בקפדנות על התיעוד הרלבנטי. מסתבר כי "ביום התאונה" (10.12.13) התייצב במיון עיניים בבי"ח מאיר ודיווח שם על נקודה שחורה מול עין ימין עם הבזקי אור מזה יומיים לפני התאונה ... היפרדות רשתית בעין שמאל ב – 2009. אין כל קשר בין מצב עינו הימנית לתיאור האירוע (הרים ארגז כלים כבד) שכן בכל התיעוד הרלבנטי מיום התאונה לא מופיע כל אירוע תאונתי אלא רק דיווח על תחילת האירוע מזה יומיים (לפני התאונה). יתרה מזו גם בנייר העמדה של איגוד רופאי העיניים מ – 2002 מצוין כי אין קש"ס בין הרמת משא כבד או חבלה בלתי ישירה להיפרדות רשתית אלא אך ורק במקרים של חבלה ישירה לעין, מצב שלא היה במקרה זה. הוועדה דוחה את הערר. לדעת הוועדה אין כל נכות הקשורה באירוע הנדון. כיון שהוועדה שוקלת להוריד את אחוזי הנכות שנקבעו בדרג ראשון, הוועדה מאפשרת לו להציג את עמדתו".