ב"ל 21982-04-14.17 ח' מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 27/1/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער 15% נכות לפי פריט ליקוי 37(7)(א)-(ב) מותאם, בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, וייחסה 2/3 מהנכות לתאונה שהוכרה כפגיעה בעבודה, כך שדרגת נכותו היציבה של המערער נקבעה בשיעור 10% מיום 16/3/08 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 28/10/13 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירוכירורגיה ומומחה לטיפול נמרץ (פרוטוקול הוועדה - מש/3). הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, לרבות צילומי רנטגן ובדיקות CT ו- MRI. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול. לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לעיונה כרטיסים רפואיים קודמים לפני שנת 2005, לפחות 10 שנים קודם לתאונה שאירעה בשנת 2008.

הוועדה שבה והתכנסה ביום 27/1/14, ולאחר שעיינה בכרטיס הרפואי קבעה את נכותו של המערער בשיעור 15% בגין הגבלת תנועות קלה עד בינונית של תנועות עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א)-(ב) מותאם. הוועדה הוסיפה כי "התאונה אחראית רק לחלק מנכות זו (2/3) כאשר 1/3 מיוחס למחלה ניוונית אשר קדמה לתאונה הנדונה".

טענות הצדדים:

3.טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה כאשר ייחסה שליש מהנכות לשינויים ניווניים. נטען כי יש לייחס לתאונה את כל הנכות הקיימת אצל המערער, וכי קביעות הוועדה מבוססות על אירוע בודד של כאבי גב בשנת 2001 וכן על צילום רנטגן יחיד.

המערער הוסיף וטען כי קביעת מועד תחולת הנכות מיום 16/3/08 בטעות יסודה. לפי הטענה, הנכות נוצרה רק לאחר הניתוח השני שעבר המערער ביום 17/1/11, ושני קיבועים של עמוד השדרה המותני.

4.לטענת המשיב, החלטת הוועדה בדבר ייחוס חלק מהנכות לתאונה מבוססת על נתונים מוכחים, ביניהם צילום רנטגן ובדיקתCT שנערכה יומיים לאחר התאונה. המשיב הוסיף וטען כי המערער לא העלה בערר כל טענה באשר למועד תחולת הנכות, ולכן הוא לא יכול להעלותה כעת.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.