ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' עידו ציון, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה. דר' ציון המציא את חוות דעתו והשיב לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

2.בפנינו בקשה מטעם התובע "להוספת מומחה".

על פי האמור בקשה, הרי שמאחר ואופי הפגיעה הינו בעמוד השדרה, אזי יש למנות מומחה ספציפי בתחום כירורגיה של עמוד השדרה.

לטענתו, רק בדיעבד, ולאחר המנוי, הוברר לו באקראי שתחום מומחיותו של המומחה הוא אורטופדיית ספורט, היינו בעיקר מומחיות בגפיים.

3.ב"כ הנתבע במסגרת התייחסותה לבקשה, הביעה התנגדות למינוי מומחה נוסף.

4.בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:

סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

על פי ההלכה, היזקקות למומחה רפואי נוסף תהיה רק במקרים נדירים (רא' בג"צ 1199/92, אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מז (5) 734).

במקום אחר נפסק, כי "מינוי מומחה נוסף משמעו כי חוות דעתו של המומחה הקודם לא "יוצאת מהתמונה". מינוי שכזה יעשה ככל שבית הדין מצא כי "בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו" (עבל 26798-12-11 המוסד לביטוח לאומי – מיכאל רבינוביץ, ניתן ביום 13.11.13).

כב' הנשיא סטיב אדלר (כתוארו דאז) במאמרו מונה סיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף. בין יתר הסיבות המנויים שם, כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה" (ס' אדלר, מומחים- יועצים רפואיים בבתי-דין לעבודה, "המשפט" ב' 199, עמ' 209).

5.כבר כעת נאמר, שבענייננו איננו סבורים כי יש בטענות שהועלו מצד התובע כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף. התובע למעשה לא הראה בבקשתו כל טעם לכך.