1.אנו נדרשים להכריע בשאלה האם עבודתה של התובעת כעובדת ניקיון במשך כ-21 שנים גרמה לפגיעה בגבה על דרך המיקרוטראומה.
רקע עובדתי
2.התובעת, ילידת שנת 1970, מועסקת מזה כ-21 שנים כעובדת ניקיון. החל משנת 1997 ועד לשנת 2015, הועסקה התובעת על ידי עיריית עפולה במשרה חלקית כמנקה בבתי ספר, במתכונת עבודה של עבדה 5 ימים בשבוע, כ-4 שעות ליום החל מהשעה 13:00 לערך. החל מחודש פברואר 2015 החלה התובעת לבצע עבודות ניקיון גם בשעות הבוקר במשרדי ויצ"ו והגיעה להיקף משרה של משרה מלאה (כ-8 שעות ביום).
3.במסגרת עבודתה בבית הספר, התובעת מנקה את כיתות הלימוד, הפרוזדורים, חדר המורים וחדרי השירותים, ובמסגרת עבודתה במשרדי ויצ"ו היא נדרשת לנקות את המשרדים, חדרי השירותים ואולם הספורט.
4.התובעת הגישה תביעה לנתבע להכרה בליקויים בגב כתאונת עבודה ו/או מחלת מקצוע, על דרך המיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים תוך כדי ועקב העבודה, ובשל כך הגישה התובעת את תביעתה בתיק זה.
5.ביום 21.1.2019 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק, במסגרתה העידה התובעת וכן גב' אסתר פרג', רכזת כוח אדם בעיריית עפולה. בתום ישיבת ההוכחות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה והתיק עבר למתן פסק דין.
טענות הצדדים
6.לטענת התובעת, עיקר עבודתה כמנקה כולל טאטוא ושטיפת רצפות במסגרתם היא מבצעת פעולות של התכופפות והתרוממות (לרבות התכופפות לצורך סחיטת סמרטוטים, פעולות גריפה, והרמת דליים) אין ספור פעמים באופן חוזר ונשנה, כאשר מופעל לחץ עצום על גבה התחתון, ומשכך קמה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
7.מנגד, טוען הנתבע כי עבודת התובעת מגוונת ביותר שכן היא מבצעת פעולות שונות רבות מלבד ניקוי הרצפות, לרבות ניקוי אסלות וכיורים, ניקוי אבק וקירות, ניקוי שולחנות והרמת כסאות, ניקוי הלוח וריקון פחים. עוד טוען הנתבע כי עולה מעדותה של התובעת כי הודרכה לומר כי עיקר עבודתה היה בכפיפה, וזאת למרות שעולה מדבריה כי היא מבצעת עשרות פעולות אחרות שאינן כרוכות בכיפוף הגב.
דיון והכרעה
8.הלכה פסוקה היא כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – נוח , מיום 22.12.14).
9.למעשה, במסגרת הכרה בליקוי על דרך המיקרוטראומה, הוכחת התנאי הראשון - "תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות" הוא תנאי סף הכרחי אשר כל עוד לא הוכח, לא ניתן לעבור לבחינת שני היסודות הבאים. לצורך כך, יש להראות "קיומן של תנועות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומו הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב, מיום 2.11.1999 (להלן: פרשת יניב)). התנועות החוזרות אינן חייבות להיות זהות באופן מוחלט אלא "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (פרשת יניב). בנוסף, התנועות החוזרות אינן חייבות להופיע בתדירות קבועה וסדורה אלא בתכיפות מספיקה ליצירת הנזק "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (פרשת יניב).
10.כמו כן, ככל שניתן לבודד את התנועות החוזרות ונשנות אצל המבוטח מתוך מכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, גם אם תדירותן אינה באופן רצוף קיימת אפשרות להוכחת תשתית עובדתית למיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי נ המוסד לביטוח לאומי, מיום 20/12/07) וכן גם שעה שעבודתו של המבוטח מגוונת עשויה לקום תשתית עובדתית למיקרוטראומה, כל עוד ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק זמן משמעותי (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 17/08/06; עב"ל (ארצי) 39738-05-13 נירה צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.8.2015)) אך עדיין "על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (פרשת יניב).
11.לאחר שבחנו את טענות הצדדים, שמענו את העדויות ועיינו בכלל המסמכים בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי קמה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
12.מצאנו את עדותה של התובעת מהימנה ועקבית, לא נמצאו סתירות בחקירתה והיא דיברה בשטף, ולכן התרשמנו כי עיקר עבודתה כעובדת ניקיון התמקדה בעבודת שטיפת רצפות (ראו עמוד 6 שורות 9, 17 לפרוטוקול; עמוד 10 שורה 23 לפרוטוקול; סעיף 8 לתצהיר התובעת), כאשר על פי דבריה "לצורך ביצוע הפעולות המתוארות, הייתי רוכנת עם גופי קדימה, מושיטה את ידיי קדימה כשהן אוחזות במטאטא/מגב ואז מושכת את המטאטא/מגב תוך כדי התרוממות" עוד מציינת כי "פעולות אלה מבוצעות אין ספור פעמים במהלך יום עבודה" וכי "עקב אופן עבודתי תוך כדי התכופפויות המרובות מופעל לחץ עצום על גבי התחתון" (סעיפים 8-11 לתצהיר התובעת).
13.אמנם מעדותה של התובעת עולה כי בנוסף לפעולת הטאטוא והשטיפה ביצעה פעולות נוספות כגון: ריקון פחים, ניקוי אסלות וכיורים בשירותים, ניקוי אבק, וניקוי כסאות ושולחנות, אולם פעולות נוספות אלו אינן מהוות את החלק הארי בעבודתה והן אינן פוגעות ברצף התנועות שביצעה תוך כדי עבודת השטיפה.
14.כך למשל, עת השיבה התובעת בחיוב כי היא מנקה אבק, מנקה את הלוח ומנקה פחים, הוסיפה כי עיקר התמקדותה בעבודה הוא בשטיפה (עמוד 6 שורות, 8-17, וכן עמוד 10 שורות 22-23 לפרוטוקול) וכשנשאלה על ניקוי כיסאות ושולחנות השיבה כי היא לא מנקה אותם על דרך קבע אלא רק בתקופות חופשים (עמוד 6, שורות 18-23 לפרוטוקול), ובהקשר לניקוי קירות השירותים השיבה כי היא מנקה לפחות פעם בשבוע ולא על דרך קבע (עמוד 11 שורות 20-22 לפרוטוקול). לא התרשמנו כי התובעת תודרכה או כי אמירותיה מנסות לסלף את העובדות הנכונות לעניין עבודתה העיקרית. יצוין, כי גם תיאור העבודה אשר נמסר על ידי גב' פרג' בשאלון למעסיק כולל "טאטוא, שטיפת רצפות, שטיפת מדרגות, מנקה חלונות לסירוגין, מרימה כסאות במידת הצורך, מזיזה שולחנות במידת הצורך". מתיאור זה עולה בבירור כי עיקר העבודה של התובעת הוא שטיפת רצפות, כאשר המטלות האחרות כגון ניקוי חלונות, הרמת כסאות והזזת שולחנות אינו דבר שבשגרה ואינו קוטע את עבודתה העיקרית בשטיפת הרצפות.
15.בנוסף, מעדותה של התובעת עולה כי עבדה במתכונת עבודה קבועה, שכן תמיד ניקתה את אותן הכיתות ואת אותם המשרדים (עמוד 7, שורה 20 לפרוטוקול), כאשר דרישת העבודה לא השתנתה ובוצעה ברוטינה לאורך כל שעות עבודתה ולאור כל שנות עבודתה, ועל פני שטח נרחב (6 כיתות, 6 שירותים בבית הספר ו-4 שירותים בוויצ"ו), שני פרוזדורים, משרדים (שני משרדים ו3-4 כיתות, אולם, וחדר ספורט ענק).