ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
20143-11-13
12/05/2015
|
בפני השופטת:
איריס רש
|
- נגד - |
התובע:
י' ע' עו"ד אדרי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד ירושלמי
|
החלטה |
1.לפניי בקשת התובע להצגת שאלות הבהרה למומחית (להלן- הבקשה) בקשרלחוות דעתה מיום 22.08.2014 (להלן- חוות הדעת).
2.ואלו השאלות שהתובע מבקש להפנות למומחית:
"1.בחוות דעתך בעמוד 7 ציינת: "צבעים עלולים לסבול מחשיפה עורית או נשימתית לאדים של ממיסים וצבעים שיגרמו למגוון השפעות בריאותיות כולל פגיעה במערכת הנשימה..." האם ניתן לקבוע כי לחשיפה תעסוקתית של צבעי הייתה השפעה על מהלך המחלה ועל חומרתה?
2.בחוות דעתך בעמוד 9 את מציינת כי גורמי סיכון להתפתחות של מחלה ריאתית חסימתית הם עישון, חשיפה סביבתית/תעסוקתית, הפרעה מולדת במנה ריאתי, שחפת ומבנה גנטי. האם תסכימי שבמקרה הנדון לא ידוע על גורמים אשר יכולים להביא לתחלואה "טבעית" וכי מדובר בשני גורמי סיכון עיקריים: עישון וחשיפה תעסוקתית לחומרים המגרים דרכי נשימה?
3.האם בהתבסס על החומרים להם נחשף התובע בעבודתו כצבעי רכב (מדללים, ממיסים וצבעים) שהם חומרים בעלי תכונות איריטנטיות אשר מסוגלים לגרום לתהליך דלקתי בדרכי הנשימה או להחמירו, ולאור נוכחות חשיפות תעסוקתיות הידועות גורמות לברונכיטיס (COPD), ולאור תנאי עבודה כפי שפורט בעובדות (שמגבירים סיכוי לחשיפה תעסוקתית משמעותית) ניתן לומר כי קיימת סבירות של מעל 50% בהחמרה של מחלתו של התובע כתוצאה מחשיפה לחומרים בעבודה?
4.אני מפנה אותך לרשימת מאמרים שבבסיסם פרסום מחקרים בהם נבדק קשר בין עישון, חשיפה לממיסים אורגניים לבין מחלה ריאתית חסימתית כרונית. מסקנתם של מרבית המחקרים היא שהחשיפה התעסוקתית גם ללא העישון יכולה להיות גורם משמעותי לגרימת המחלה. כאשר נבדקה השפעה משותפת של שני הגורמים האלה נמצא כי חשיפה לממיסים אורגניים מגבירה עד כדי הכפלה את סיכון של העישון בגרימת המחלה הריאתית. האם לאור האמור לעיל ניתן לא לשלול קיומה של תרומת תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לחומרים מגרים דרכי הנשימה למחלתו ולקבוע כי לתנאי עבודתו הייתה תרומה אומנם פחותה מתרומת העישון בגרימה או החמרת המחלה, אך התרומה הזאת הייתה בשיעור של 32% לפחות? אם לדעתך התשובה היא "לא" אנא נמקי מדוע.
רשימת המחקרים מצורפת כנספח למכתבי זה
5.האם יהיה נכון לומר כי העובדה שהתובע עסק במקצועו כצבעי במשך שעות עבודה רבות ורצופות יש בכך כדי להגביר ולהעצים את חשיפתו לחומרים מסוכנים.
6.האם יהיה נכון לומר כי העובדה שהתובע מעשן ועובד בחשיפה לחומרים מסוכנים יש בו כדי להכפיל סטטיסטית את הסיכון לחלות במחלות ריאתיות מאשר אדם שאו מעשן או עובד בחשיפה לחומרים מסוכנים.
7.האם יהיה נכון לומר כי אדם שעובד בחשיפה לחומרים מסוכנים, במשך עשרות שנים כמו התובע מעמיד אותו ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר אדם שנחשף לחומרים מסוכנים במשך תקופה קצרה.
8.האם יהיה נכון לומר כי במהלך בדיקתך לא לקחת בחשבון את תנאי העבודה הירודים של התובע כמפורט בתצהירו לרבות היעדר פתחי אוורור?".
3.הנתבע הגיב לבקשה למשלוח שאלות הבהרה כדלקמן:
"הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 1 למומחית. לדבריו המדובר בשאלה כללית ולא ממוקדת ואין בה, כפי שנוסחה, כדי להבהיר את חוות הדעת בסוגית הקשר הסיבתי. מה גם שהמדובר בשאלה שניתן לה מענה זה מכבר בחוות הדעת.
הנתבע מסכים להפניית שאלות 2-4 למומחית.
הנתבע מתנגד להפניית שאלה 5 למומחית, מהטעם שהמדובר בשאלה שאינה ברורה. תנאי העבודה של התובע פורטו בעובדות שקבע בית-הדין בהחלטה על מינוי המומחית ואין בהפנייתן בשנית בכדי לסייע בהבהרת חוות הדעת.
הנתבע מתנגד גם להפניית שאלות 6-7 למומחית משהמדובר, לטענתו, בשאלות שאינן רלבנטיות. סטטיסטיקה וגורמי סיכון אינם קריטריונים בהוכחת הקשר הסיבתי.