ב"ל 17695-06-14.31 דצמבר 2014

1.התובעת הגישה תביעה להכיר בצרידות בקולה כ"פגיעה בעבודה".

2. התובעת ילידת 15/9/1962 עובדת כמורה לחינוך גופני בתקופות שיפורטו להלן.

3.במסגרת תפקידה נדרשת התובעת לעבוד במתקנים שונים, חלקם מקורים וחלקם תחת כיפת השמיים. בשל המרחבים הגדולים: מגרשים פתוחים ואולמות ספורט, נדרשה התובעת לדבר בקול רם במיוחד כדי לנהל את השיעור ולהביא את ההנחיות לכלל התלמידים.

4.התובעת עבדה כדלקמן:

א.החל מ-9/1988 עד 8/1990 בהיקף של שליש משרה. מדובר ב-10 שעות פרונטליות בשבוע.

ב.החל מ-9/1990 ועד 8/1991 עבדה בהיקף של כ-50% משרה, מדובר ב-12 עד 14 שעות פרונטליות בשבוע.

ג.החל מ-9/1991 ועד 8/1992 עבדה בהיקף של שני שליש משרה, מדובר ב-18 שעות פרונטליות בשבוע.

ד.החל מ-9/1992 ועד 4/2002 עבדה במשרה מלאה, מדובר ב-24 שעות פרונטליות בשבוע.

ה.בשנים 2002 עד 2005 עבדה התובעת בהיקף של למעלה ממשרה מלאה, כ-28 שעות פרונטליות בשבוע.

ו.החל מ-9/2006 – 8/2007 עבדה בהיקף של שני שליש משרה, מדובר ב-18 שעות פרונטליות בשבוע.

ז.החל מ-9/2007 – 1/2011 עבדה במשרה מלאה, מדובר ב-24 שעות פרונטליות בשבוע.

ח.מ-2/2011 עד 8/2014 עבדה בהיקף של חצי משרה, מדובר ב-12 שעות פרונטליות.

ט.מ-9/2014 עד היום עובדת במשרה מלאה מדובר ב-24 שעות פרונטליות בשבוע (בתום ימי המחלה לטענתה).

5.הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

6.אשר על כן הריני ממנה את ד"ר משה אנגלנדר כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א.מהו ליקויה של התובעת?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו הוא סובל?