כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן:ו "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות בעבודה) מיום 16.2.15.

2.הועדה קבעה כי נכותה היציבה של המערערת בגין פגיעה בעבודה מיום 8.10.94 עומדת על 10% סעיף הליקוי 35(1) ב למבחנים (פגיעה בברך ימין), ואולם הוועדה קבעה, כי אין מקום להפעיל תקנה 15 מהנימוק שאין בפגיעה כדי למנוע מהמערערת לשוב לעבודה מלאה.

3.על ההחלטה שלא להפעיל תקנה 15 הוגש ערר זה. לטענת המערערת, לא ייתכן כי חרף קביעת הנכות בברך שהינה נכות אורתופדית, במקום אסטרטגי וחרף תלונות רבות של המערערת על כאבים ומגבלות בברכיים, החליטה הוועדה ללא כל נימוק כי אין מניעה לעבודה מלאה.

4.המערערת טוענת עוד כי סעיף הליקוי עצמו, בו עושה הוועדה שימוש, הינו סעיף בגין הגבלה על כושר הפעולה הכללי. לפיכך קביעה כי אין בנכות זו מניעה מעבודה מלאה עומדת בסתירה לסעיף הליקוי ומכל מקום, נדרשת הנמקה.

5.המערערת מוסיפה כי הוועדה מיום 16.2.15 התכנסה בחלוף למעלה מחצי שנה מהמועד בו נבדקה התובעת, וייתכן כי כלל לא זכרה את נסיבות המקרה שבעניינה , לרבות סוג עבודתה והדוגמאות אשר הביאה בפני הוועדה המתארות את הקשיים בעבודה.

לא נעשה דיון מלא ומקיף בצורך בהפעלת תקנה 15.

6.ב"כ המוסד טען כי החלטת הועדה ברורה ומנומקת. הועדה ישבה בשתי ישיבות. בישיבה הראשונה מיום 4.8.14 נבדקה המערערת והוועדה נדרשה לצילום ברכיים בעמידה . בישיבתה השנייה מיום 16.2.15 דנה הוועדה בממצאי הבדיקה שהדגימו "שינויים ניווניים" וקבעה כי יש מקום לקבוע את הנכות שנקבעה בדרג ראשון וזאת מיום 1.1.09. הוועדה ציינה כי היא מקבלת את חוות דעת ד"ר נוף.

עם זאת סברה הוועדה כי אמנם קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי (סעיף ליקוי 35(1)(ב) אולם השפעה קלה זו, אינה מונעת מהמערערת לחזור לעבודתה בהיקף מלא.

7.ביום 10.1.16 הודיעו באי כוח הצדדים כי הגיעו להסכמה כי יינתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק- כתב הערעור ותגובת המשיב.

8.בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.