ב"ל 1720-06 זהבה נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בפנינו תביעת התובעת להכיר בפטירת בעלה המנוח, מר דב דובשר, ביום 10/7/03 כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים שגרמו לגידול סרטני בראשו, ולחייב הנתבע לשלם לה קצבת תלויים.

2.העובדות נקבעו על ידנו ביום 14/7/11 וד"ר ללה אבין, רופאה תעסוקתית, מונתה לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין פטירת המנוח ותנאי עבודתו.

3.בחוות דעת מיום 24/8/11 קבעה המומחית כי תוצאות של מחקרים אחרונים תומכים בקיומו של קשר בין תעסוקה בתעשיית דלקים לגידולי מוח, אבל לא נמצא שום קשר עם חשיפה כימית ספציפית.

בהתבסס על כך ועל תנאי עבודתו של התובע קבעה המומחית כי אין לראות באופי עיסוקו של המנוח גורם בהתפתחות המחלה במוחו.

בתשובה לשאלות הבהרה שהופנו אליה אישרה המומחית כי התבססה על מכתבו של מר פאוקר שהועבר אליה יחד עם החומר הרפואי באשר לחשיפות ולאופי עבודתו של המנוח.

4.בהתבסס על חוות דעת המומחית ניתן ביום 1/7/12 פסק דין הדוחה את התביעה.

5.בעקבות ערעור שהגישה התובעת ופסק דינו של בית הדין הארצי בתיק עב"ל 52167-07-12, הפנינו את העניין לבחינה חוזרת של המומחית, תוך שמהתיק הוצאו בפעם זו מסמכים, בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי, וביניהם מכתבו של מר פאוקר.

המומחית קבעה, כי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח והליקוי במוחו, וכי לא ניתן לקבוע שלעבודת המנוח הייתה השפעה משמעותית על הליקוי ממנו סבל במוחו.

6.לבקשת התובעת הופנו למומחית שאלות הבהרה וביניהן השאלה, האם בתשובותיה האחרונות הסתמכה המומחית על התיאור שבעמ' 2 לחוות דעתה הקודמת מיום 8/8/11 ועל תשובה 5 לחוות דעתה מיום 18/11/11 לגבי החשיפות של התובע ואופי עבודתו.

בתיאור שבעמ' 2 לחוות הדעת הקודמת ובתשובה 5, תארה והסתמכה המומחית על העולה מן המסמכים שהוצאו מן התיק שעמד בפני המומחית, בהתאם לפסק הדין שבערעור.