ב"ל 15683-12-14 ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 28.10.2014 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי חלה החמרה במצבו הנפשי של המערער, וכי אין להפעיל בעניינו את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט,ז – 1956 (להלן - תקנות הנכות). 

עניינו של ערעור זה בשאלת הפעלתה של תקנה 15 בנסיבות העניין.

2.המערער לקה במחלה ממארת במיתרי הקול ומחלתו הוכרה כתולדה של חשיפה לחומרים כימיים בעבודתו. למערער נקבעו 43% נכות בגין פגיעה זו, בשל צרידות, דום נשימה בשינה לאחר הקרנות, תת פעילות של בלוטת התריס ופגיעה נפשית.

הוועדות שקבעו נכות זו קבעו כי אין מקום להפעיל את הוראות תקנה 15 לתקנות הנכות, שכן המערער ממשיך בעבודתו באותו מקום עבודה, גם אם תפקידו השתנה למנהל במעבדה (כאמור בהחלטת ועדה רפואית לעררים מיום 15.8.11).

3.בחודש 2/14 הגיש המערער בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הנכות. ביום 1.7.14 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים וקביעה כי יש החמרה במצבו של המערער המצדיקה הוספת 10% נוספים בגין הפגיעה הנפשית, כך ששיעור נכותו הכולל יועמד על 54%.

הוועדה הפנתה את עניינו לוועדת הרשות וזו קבעה בישיבתה מיום 15.9.14 כי אין מקום להפעלת התקנה. הוועדה ציינה כי "המבוטח הינו בן 70 אשר עבד שנים רבות ברפא"ל כמנהל מפעל ציפויים. פרש לגמלאות עקב גילו ושב לעבוד מטעם חב' כח אדם במשרה חלקית כיועץ ציפויים. המבוטח עובד כיום באותו תחום בו עבד בעבר ואשר צבר בו ידע רב וניסיון, ולמעשה לא איבד את תחום עיסוקו. המבוטח הינו מעבר לגיל הפרישה הפורמלי. לאור זאת, הוועדה בדעה כי אין מקום להפעלת תקנה 15."

ביום 28.10.14 התכנסה הוועדה לישיבתה המסכמת. בפני הוועדה נטען כי אין מקום להתחשב בשאלת גילו של המערער שכן לולא מחלתו היה ממשיך לעבוד בהיקף מלא. הוועדה סיכמה (סעיף 10) כי אין מקום להפעלת התקנה, וציינה בין השאר כי: "לדעת הוועדה הנכות הנפשית שהוענקה בגין מחלת המקצוע אינה מגבילה את התובע באופן משמעותי ביכולתו להמשיך בתפקיד אותו מילא טרם פרישתו. הירידה בהיקף עבודתו לאחר פרישתו אינה קשורה למצבו הנפשי אלא לצרכי מקום עבודתו ואין בכך עילה להפעלת תקנה 15".

4.טענות המערער:

א.המערער המשיך לעבוד בהיקף מלא עד שנת 2011, למרות שמועד פרישתו חלף ולמרות שעוד בשנת 2008 קיבל אישור מרופא תעסוקה לפיו לא יוכל לעבוד בתהליכים כימיים. ב- 2011 הופחתה משרתו לחצי משרה והכנסתו ירדה. מכאן שבעקבות הפגיעה השתנה היקף התעסוקה והשכר ולכן יש מקום להפעיל את התקנה.

ב.היה על הוועדה לשקול את הפעלת התקנה לא רק בהקשר של ההחמרה במצב הנפשי, אלא בהקשר של השפעת כלל הנכות, ובהתחשב בהרעה במצב התעסוקתי, וזאת בהתאם לקריטריונים של תקנה 17 לתקנות הנכות;

ג.הוועדה נתנה משקל לא ראוי לשיקול הגיל בהפעלת התקנה;

ד.הוועדה לא התחשבה בכך שבקביעת דרגת נכות נפשית יש משום קביעה בדבר הגבלה בינונית בכושר העבודה, ומכאן שיש מקום להפעלת התקנה;