ב"ל 15544-01-15 א' ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 16/11/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות זמנית בשיעור 72% מיום 1/6/14 ועד 30/9/15 ("ההחלטה").

2.בדיון הסכים המשיב להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתשקול מחדש עמדתה בנוגע לנכות בתחום הפסיכיאטרי, הנכות בתחום כלי הדם, הנכות בגין סכרת, הנכות בתחום הפנימי, הנכות בגין בקע סרעפתי, הנכות בתחום האורטופדי, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון.

3.הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בנוגע לנכות בגין השמנת יתר, ולכן הועבר התיק אלי למתן פסק דין.

4.לטענת המערערת, נערך תיקון בכתב יד בפרוטוקול לגבי הערכים שהוועדה מדדה, וזאת ללא נימוק מתי ומדוע נעשה התיקון. נטען עוד שבבדיקות שבוצעו למערערת בקופת חולים, נמצאו מדדי BMI בערכים של 40 ומעלה, אולם הוועדה לא התייחסה לממצאים אלה. לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, והעובדה שבוצע תיקון בכתב יד עם חתימת המומחה לרפואה פנימית שישב בוועדה, אינו מצביע על טעות משפטית.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון ובחנתי את כלל החומר שבתיק, שוכנעתי כי דין הטענה להידחות ואין טעם להתערבות בהחלטת הוועדה בנוגע לנכות בגין השמנת יתר.

6.הוועדה בדקה את המערערת בישיבתה מיום 28/9/14, וציינה בפרק הממצאים את גובהה של המערערת, ומשקלה. הבדיקה העלתה תוצאה של BMI 38.54, ולכן קבעה הוועדה נכות יציבה בשיעור 10% בגין השמנת יתר, לפי פריט ליקוי 14א(1).

7.טענת המערערת לפיה התיקון בכתב יד נערך לאחר יציאתה מחדר הבדיקה אין בה ממש. מטיעוני ב"כ המערערת משתמע שעל הוועדה לנמק מדוע נערך תיקון בכתב יד. דין הטענה להידחות. הפרוטוקול כולו נרשם בכתב יד, וחזקה על הוועדה – בהיותה גוף סטטוטורי, מעין שיפוטי מובהק – כי ניהלה פרוטוקול תקין (דב"ע לא/45-0 עמר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 25). חזקה על הוועדה שפעלה כרשות שלטונית באופן תקין ובהתאם לכללי המשפט המנהלי ועקרונות הצדק הטבעי, ולכן אין לנו אלא לסמוך היום על הפרוטוקול שנרשם על ידי הוועדה. בצדק טען המשיב כי חבר הוועדה, המומחה ברפואה פנימית, חתם לצד התיקון בכתב יד, והמערערת לא הצביעה על כל טעות משפטית בעניין זה.

8.באשר למדדים שנמצאו בקופת חולים, כעולה מהמסמכים שצורפו לערעור: המערערת הפנתה בטיעוניה לבדיקת אחות מיום 29/11/14 ומיום 24/10/14. אולם, נמצא שביום 18/11/14 צוינו מדדים דומים לאלה שמצאה הוועדה ונמוכים מ- 40. מכאן, שלא מדובר במדד אחיד ומדויק. מטבע הדברים משקלה של המערערת משתנה מבדיקה לבדיקה. מבדיקת האחות עולה, כי בבדיקת הגובה חלו שינויים קלים. בכל מקרה, גוברת בדיקתה הקלינית של הוועדה על פני בדיקת אחות עליה ביקשה המערערת לסמוך את טיעונה.