ש.ב.ס. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מושא התביעה שבפנינו הינה החלטת הנתבע שלא להכיר במחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע (להלן: "המחלה") כנובעת מתנאי עבודתו במשך השנים כצבעי, וזאת על דרך המיקרוטראומה.

2.תביעת התובע נדחתה על ידי הנתבע, בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 20.02.14, וזאת על בסיס הגישה לפיה לא הוכח כי לתובע נגרם אירוע ו/או אירועים תאונתיים במסגרת עבודתה, וכי מדובר בליקוי על רקע מצב תחלואי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.

מכאן התביעה שבפנינו.

מהלך הדיון והשתלשלות ההליכים בתביעה:

3.ביום 01.01.15 התקיימה בפנינו ישיבת הוכחות, במהלכה שמענו את עדותם של התובע ושל עד מטעמו – מר יריב רוט, מי שעל פי הנטען עבד בעת הרלוונטית עם התובע, כמו גם את עדותו של עד ההגנה מר משה הד, מי שעל פי הנטען נהל את המפעל שבו עבד התובע בתקופה הרלוונטית.

בסיום הדיון, ומאחר ועיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בנוגע לסוג החומרים אליהם נחשף התובע במהלך עבודתו, ניתנה החלטה לפיה ניתנה ארכה לתובע כדי להודיע מה מבוקשו באשר להשלמת הבירור לעניין החומרים אליהם נחשף.

4.בהחלטה מיום 20.04.15, שניתנה בהתאם לבקשת התובע, ניתן צו "המופנה לחברת נירלט במרכזה בנתניה, והמורה לה לספק מידע באשר לחומרים ששווקו על ידיה למפעל פזגל בקצרין בין השנים 1995-2006, והכל בהתאם למכתבו של עו"ד אמיר ב"כ התובע ורשימת החומרים והצבעים שצורפו אליו".

5.בתגובה על ההחלטה האמורה, הודיעה חברת נירלט שאין בידיה הנתונים המבוקשים, לאמור –

"נירלט מצטערת להודיע כי אין ברישומיה את המידע המבוקש. בהקשר זה, תדגיש נירלט כי הנתונים המבוקשים מתייחסים לתקופה שבין השנים 1995-2006, תקופה אשר לגביה כבר חלה התיישנות ועל כן אין על נירלט חובה לשמור נתונים אלה".

6.בהודעתו מיום 06.05.15, שב ב"כ התובע וביקש לחייב את חברת נירלט להבהיר את עמדתה בקשר למידע המצוי ברשותה, כמו גם לחומרים הנמצאים ברשותה משנת 2014.

בתגובתה על הבקשה, הביעה ב"כ הנתבע התנגדות לבקשה, וזאת מאחר ולטענתה מדובר בבקשה כללית אשר המידע המבוקש בה אין בו כדי לסייע בקביעת העובדות בתיק.