ב"ל 14954-08-14 קרינאוי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 25.5.14 קבעה למערער דרגת נכות רפואית צמיתה בשיעור 0% החל ביום 1.1.14.

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 18.6.12, אשר הוכרה כתאונת עבודה. ועדות רפואית מדרג ראשון אשר התכנסו לדון בעניינו ביום 25.12.12 וביום 19.6.13 קבעו נכויות זמניות בשיעור 15% לתקופה שמיום 16.9.12 ועד ליום 30.6.13 ולתקופה נוספת מיום 1.7.13 ועד ליום 31.12.13.

3.ביום 10.12.13, בתום תקופת הנכויות הזמניות, התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון וקבעה כי לא נותרה למערער נכות בעקבות הפגיעה ובהתאם קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 1.1.14. על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים ועל החלטה זו הוגש הערעור.

4.עיקר טענות המערער- קביעת הוועדה שלפיה הוא מתנגד אקטיבית לבדיקה מעידה על כך שהוועדה סברה כי הוא אינו משתף פעולה כנדרש; הוועדה לא חייבת להשתמש במילים "חוסר שיתוף פעולה" או "נסיון להסתיר נכות", היות שניתן להבין זאת בקלות מרישומיה בפרוטוקול. הוועדה טעתה משקבעה כי התנגד לבדיקה ומכל מקום, גם אם הוועדה סברה כי הוא התנגד לבדיקה, היה עליה להזהירו ולהסביר לו כי היא רואה בהתנהגותו משום סירוב להיבדק ולהעמידו על השלכות הדבר.

ככל שהוועדה סברה כי ההתנגדות להנעת המפרק נובעת מכאבים ולא מחוסר שיתוף פעולה, היה על הוועדה לציין זאת בפרוטוקול ולתת לכך את המשקל המתאים בצורה ברורה. בכל מקרה, משניתן לפרש את ממצאי הבדיקה של הוועדה במספר דרכים (התנגדות עקב אי שיתוף פעולה או התנגדות עקב כאב), הרי שיש בכך עילה מספקת כדי להחזיר את עניינו של המערער לוועדה. אין ללמוד לענייננו מפסק הדין בתיק עב"ל 15185-10-11 המל"ל נ' אנטולי קגנובסקי (ניתן ביום 8.2.12) (להלן: "הלכת קגנובסקי") שכן בענייננו ההתייחסות של הוועדה לעניין חוסר שיתוף הפעולה מצד המערער ניתנה בחלק של ממצאי הבדיקה ולא בחלק של המסקנות של הוועדה כפי שנעשה בעניין קגנובסקי.

בנסיבות הענין, טוען המערער כי יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתבדוק אותו לאחר שיוזהר על ידה.

5.עיקר טענות ב"כ המשיב- הוועדה לא קבעה כי המערער התנגד לבדיקה בכללותה, אלא התנגד לכיפוף מפרק מסוים (מפרק ה- DIP).

קביעת הוועדה שלפיה המערער "מתנגד אקטיבית לכיפוף מפרק DIP" אינה מעידה על כל חשד של הוועדה ל"חוסר שיתוף פעולה" או ל"נסיון להסתיר נכות אמת" ומשכך, לא היה על הוועדה להזהיר את המערער בדבר "השלכות מעשיו". ייתכן וההתנגדות לכיפוף נובעת מכאב בהנעת המפרק. המשיב מפנה להלכת קגנובסקי וטוען כי בהתאם להלכה הפסוקה בהעדר המילים המפורשות "העדר שיתוף פעולה" או "האדרה" או "הגזמה" אין להסיק קיומה של חובה להזהיר את המערער. בנסיבות הענין, משלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, טוען ב"כ המשיב שיש לדחות את הערעור.

 6.הוועדה שמעה את המערער וב"כ ורשמה את תלונותיו:

"יש הגבלה ויש גירודים ובעיה בלחיצה עם האצבע.

עו"ד ישראלוב: מוגש חוו"ד (סיכום בדיקה) של ד"ר ניסים אלקרינאוי. המערער סובל ממגבלות תנועה באגודל כף יד שמאל ובביצוע פעולות של מוטוריקה עדינה- תפיסה, אחיזה. עושה טיפולי ריפוי בעיסוק שלא הועילו וגם פיזיוטרפיה לא עזרה לו. לא חזר לעבוד כנהג משאית. רופא תעסוקתי ב- 3.4.14- לא יכול לחזור לעבוד כנהג. לפני כמה חודשים חזר לעבוד בעבודות משרדיות. עצמאי, מבוקש להפעיל תקנה 15 במלואה".

בפרק "ממצא רפואי" רשמה הוועדה:

"יד ימין דומיננטית.

צילום מ- 6.9.13- השבר מחובר בעמדה טובה.

אגודל שמאל ללא עיוותים. ללא נפיחות או סימני חבלה. יישור מלא, כיפוף פסיסי מלא. מתנגד אקטיבית לכיפוף מפרק DIP.

פינץ' תקין".