עב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
8346-04-12
15/07/2014
|
בפני השופטת:
דיתה פרוז'ינין
|
| - נגד - |
המערערת:
פ.פ.פ.
עו"ד ניסן גיצה
|
המשיבה:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ארז בן דוד
|
| פסק דין |
1.לפני שני ערעורים על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.3.2012 (להלן – הוועדה) בעניין פגיעתה של גב' פ.בפעולת איבה.
2.ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א.המערערת נפגעה בראשה בפעולת איבה ביום 14.8.2009.
ב.ביום 15.7.2010 קבעה ועדת רפואית מדרג ראשון דרגת נכות זמנית למערערת בשיעור של 54% לתקופה שמ-14.8.2009 ועד 30.6.2011.
ג.על החלטה זו לא הוגש ערר.
ד. משנסתיימה תקופת הנכות הזמנית התקיים דיון בעניינה של המערערת, וביום 6.7.2011 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי דרגת הנכות הצמיתה של המערערת מיום 1.7.2011 הינה בשיעור של 36%.
ה.המערערת ערערה על החלטה זו וביום 5.3.2012 קבעה ועדה רפואית לעררים כי דרגת הנכות היציבה של המערערת הינה בשיעור של 56% מיום 1.7.2011. החלטה זו הינה מושא פסק דין זה.
3.גב' פ.טוענת כי טעתה הוועדה כאשר הפחיתה את אחוזי הנכות שלה בגין הפגיעה בעצב הפנים. דרגת הנכות זו נקבעה לצמיתות בוועדה שדנה בעניינה ביום 15.7.2010, ומשלא הוגש ערעור על החלטה זו, הרי שמדובר בהחלטה חלוטה, ולוועדה לא היתה סמכות לשנותה.
מוסיפה גב' פ.כי טעתה הוועדה בכך שקבעה כי דרגת הנכות שלה בגין הפגיעה קוגניטיבית הינה בשיעור של 30% בלבד, והיא כוללת אף את הפגיעה הנפשית, שעה שהמומחה מטעמה קבע כי נכותה הנפשית והקוגניטיבית הינה בשיעור של 50%, וכי היה על הוועדה להפריד בין הנכות הנפשית לנכות בגין הפגיעה הקורטיקלית-קוגניטיבית. כמו כן נכותה של גב' פ.בשל הפגיעה בעצב הפנים ובחדות הראיה גבוהה מן השיעור שנקבע.
4.מנגד טוען המוסד לביטוח לאומי כי טעתה הוועדה לעררים כאשר שינתה את אחוזי הנכות שנקבעו למשיבה בעניין הסחרחורות מבלי לבצע בדיקה כלשהי, מבלי להסתמך על ממצא אובייקטיבי, ומבלי לנמק את השינוי מהחלטת הוועדה מדרג ראשון. מוסיף המוסד לביטוח לאומי כי טעתה הוועדה כאשר קבעה לגב' פ.10% נכות בשל טנטון על פי סעיף 72(ג)(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. זאת, משום שגב' פ.אינה עונה על תנאי סעיף זה.
5.לפני שנפנה לדון בערעורים לגופם נציין כי בתום הדיון המוקדם הוצע כי עניינה של גב' פ.יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, כדי שתדון בשני הערעורים. המוסד לביטוח לאומי הסכים להצעה זו אולם גב' פ.סירבה לה.
כמו כן בשל טעות ברישום לא ניתן לדאבוני פסק דין בתיק זה עד עתה.
אציין עוד כי החלטת הוועדה מושא הערעור הינה ארוכה והיא כתובה בכתב יד בלתי קריא ושזורה במונחים רפואיים רבים. בתום הדיון המוקדם התבקש המוסד לביטוח לאומי להמציא פרוטוקול מודפס. הפרוטוקול שהומצא, פרט לכך שנכתב בראשיתו כי מדובר ב"אבחון רפואי" הוא רצוף טעויות, וחסרים בו חלקים.