ב"ל 12927-11-13 רוחם נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי תביעה המכוונת כלפי שתי קביעות של הנתבע:

האחת – העמדת התובע לבדיקה חוזרת כתנאי לביצוע היוון הגמלאות שביקש.

השניה – הנחיות הנתבע לפיהן, לא ניתן לבצע היוון של יותר מ-25% מהגמלאות.

2.התובע יליד 1976, עובד כחובש ונהג אמבולנס במגן דוד אדום.

3.ביום 4.9.2010 התובע נפגע בתאונת עבודה, כאשר הרים אלונקה עם מטופל וניסה להכניסה לאמבולנס. הנתבע הכיר באירוע כתאונת עבודה ולתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור 28% החל מ- 6.10.11 (10% אורטופדית לפי סעיף 37(7) א, 10% נוירולוגית לפי סעיף 32(1) א' I, 10% אורולוגית לפי סעיף 23(2) א' II).

הוועדה הרפואית שקבעה לתובע נכות צמיתה, התכנסה ב-21.1.13 (נ/4), ובעקבות כך, ב- 24.1.13 נבדקה תקינות ההחלטה וסבירותה כמקובל, בטופס ע"י רופא המוסד, פרופ' מ. שוכינה ובסעיף בו נשאל האם יש ליזום דיון מחודש לפי תקנה 37, ואם כן, מתי סומן בחיוב, ונרשם "בעוד כשנתיים, יתכן שיפור במצבו" (נ/4).

4.כארבעה חודשים לאחר מכן, בתאריך 16.5.13 הגיש התובע תביעה להיוון גמלה (נ/1). הנתבע דחה את התביעה כי לא ניתן לדון בתביעה מאחר וקיימת הנחייה לפתיחת התיק ב-1.6.2015, בשל תקנה 37, אשר עלולה להשפיע על גובה הקצבה וגובה ההיוון (נ/5, נ/6).

5.התובע טוען כי החלטת רופא המוסד מיום 24.1.13 בטופס בדיקת תקינות הוועדה הרפואית –בטלה מעיקרה בשל היותה לא מנומקת ולא סבירה. הנתבע לא יידע את התובע בדבר הכוונה לבדוק אותו מחדש. המחוקק לא התכוון כי דרך תקנה 37 יינתן לנתבע כלי למנוע ממבוטחים היוון. לו התובע היה יודע על כוונת הנתבע להעמידו לבדיקה מחדש, היה שוקל אם להגיש ערעור על קביעת דרגת הנכות.

התובע טען עוד, כי אין מסמכים רפואיים המלמדים על שיפור במצבו, ולא נטען כי יכול להיות שיפור כזה.

עוד טען התובע כי נוהל הנתבע בדבר היוון הקובע כי ניתן להוון עד 25% מסך הגמלאות, סותר את החוק, חורג ממנו, אינו בסמכות פקיד התביעות ועל כן יש לבטלו. זאת ועוד. לתובע יש הכנסה קבועה ויציבה ועל כן בנסיבות אלו אין לנתבע שיקול דעת זולת לאשר את ההיוון.

6.הנתבע טוען כי החלטת רופא המוסד התקבלה כדין ובהתאם לסמכות המסורה לו לפי תקנה 37. משהיה עשוי לחול שינוי בשיעור הנכות שנקבע לתובע והוא עלול להיות נמוך משיעור הנכות שנקבע לו, הרי שבצדק נדחתה בקשת התובע להיוון.

הנתבע טוען כי התובע אינו זכאי להיוון קצבתו כעניין אוטומטי. הכלל הוא תשלום קצבה חודשית והחריג לכלל, הוא היוון הקצבה. הנתבע פנה לפרופ' שוכינה על מנת שיפרט את החלטתו וזה מסר בתשובה, כי התובע הינו אדם צעיר שידוע שמי שסובל מכאבי גב תחתון בגיל כזה, יש סבירות לשיפור במצבו (נ/7).