פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.10.2017 (להלן: הוועדה) אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0%, וזאת בגין פגיעה מיום 2.2.2016.

רקע

2.המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 2.2.2016 כאשר נפל לבור בעומק שלושה מטרים ונחבל בגופו.

3.המשיב הכיר בפגיעות חבלה בראש ובחזה ושילם למערער דמי פגיעה. למערער נקבעו נכויות זמניות. בתום תקופת הזמניות, הופיע המערער בפני ועדה מדרג ראשון, אשר קבעה כי נותרה לו נכות בגין פגיעה בברך שמאל בשיעור 15%.

4.המשיב הגיש ערר על החלטה זו, וטען כי היה על הוועדה להסביר מדוע קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בברך.

5.ביום 31.10.2017 הופיע המערער בפני הוועדה, אשר בדקה אותו וקבעה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בברך לבין תאונת העבודה.

על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

 טענות הצדדים בתמצית

6.המערער טוען כי קביעתה של הוועדה בדבר שלילת הקשר הסיבתי אינה מנומקת ואינה מבוססת, שכן כל שקבעה הוועדה הוא שאין תיעוד בתיק הרפואי לתלונות המערער בדבר פגיעה בברך במועד הסמוך לתאונה. עוד טוען המערער, כי בפועל התלונן על כאבים בברך שבועיים לאחר התאונה, והוועדה אינה מסבירה מדוע כאבים אלו אינם קשורים לחבלה בתאונת העבודה, ומדוע פרק הזמן שחלף בין התאונה לבין המועד הראשון שבו התלונן המערער על הברך, מנתק בהכרח את הקשר הסיבתי.

7.מנגד, המשיב טוען, כי הוועדה נימקה באופן ברור וממצה את קביעתה, שכן הוועדה הסבירה כי מעיון בתיק הרפואי עולה כי תלונותיו של המערער בדבר כאבי ברך שמאל הופיעו לאחר שבועיים מיום התאונה, וכי בתיעוד הרפואי מחדר המיון אין זכר לתלונות אודות הברך. עוד טוען המשיב, כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, ומצאה כי אין כל הגבלה או נכות בגין הברך. על כן, לא נפל פגם כלשהו בהתנהלות הוועדה.