ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, יליד, 1965, עובד משנת 1992 כמנהל לוגיסטיקה והוא מבקש שליקוי רפואי בצווארו יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.לטענת התובע, כמפורט בתצהירו, עיקר עבודתו היא עבודה משרדית המבוצעת באמצעות המחשב.

התובע תיאר בתצהירו שברוב שעות היום, כשבע שעות בממוצע, הוא עובד מול מחשב נייד (לפטופ), תוך שהוא מרכין ומכופף את ראשו לכיוון המסך בזווית חדה ונדרש לבצע הרמת ראש מהזווית החדה במהלך הפגישות במשרד. עד לפני עשר שנים, עבד מול מחשב נייח, באופן שהצד היה מולו וראשו היה בזווית קהה יותר יחסית לגופו.

עוד ציין כי החל משנת 2010 הוא מרכיב משקפי מולטיפוקל ומאז הוא נדרש להרכין עוד יותר את מנח הצוואר לצורך עבודה מול מסך המחשב הנייד.

3.התובע מסר גרסה גם בסניף המטפל (נ/1) ולפי תיאורו שם "אני יושב הרבה בעבודה, מכופף לפטופ במשך שעות ... לא היה אירוע לא הרמתי כלום, הישיבה הממושכת מול הלפטופ גרמה לי לפריצת דיסק".

4.להלן תמצית ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לפגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כפי שהדברים הובאו בעב"ל (ארצי) 46178-03-14 פלונית – המוסד לביטוח לאומי, 26.9.16 (ההדגשות במקור – ד.ו):

"כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח 22.12.14), להלן: עניין אסתר נוח; ראו גם עב"ל (ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי - המוסד לביטוח לאומי (9.3.15); עב"ל (ארצי) 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי (11.8.15), להלן: עניין נירה צבי; עב"ל (ארצי) 18324-05-14 איריקה חג'יאג – המוסד לביטוח (2.3.16), להלן: עניין חג'יאג).

אשר לתנועות החוזרות ונשנות נקבע כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000) להלן: עניין אשר יניב). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן נקבע כי "יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02), להלן: עניין שבח). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15), להלן: עניין אודוביצ'נקו).