א' נ' המוסד לביטוח לאומי

האם בדין הופסק ביום 1.9.15 תשלום גמלת מזונות, ששולמה לתובעת לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 (להלן: "חוק המזונות"). בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

העובדות לענייננו:

התובעת, ילידת 1979, גרושה ואם לחמישה ילדים קטינים.

לתובעת אושר תשלום דמי מזונות באמצעות המוסד על פי חוק המזונות החל מיום 1.12.11.

במכתב, מיום 20.9.15, הודיע המוסד לתובעת על הפסקת התשלום עפ"י חוק המזונות החל מתאריך 1.9.15, וזאת כיוון שאינה זכאית עוד לגמלה על פי חוק. עוד צוין כי עליה להשיב יתרת חוב בסך 3270 ₪ בגין הגמלה שקיבלה עבור חודש ספטמבר 2015.

יצוין כי תשלום המזונות לתובעת הופסק בעקבות מידע שהתקבל במוסד, לפיו ילדיה עברו למשפחת אומנה- לבית הוריי האם.

עולה מהראיות, כי התובעת פנתה ב"בקשה לביטול חוב" לוועדה לביטול חובות מטעם המוסד. ביום 15.6.16 נדחתה בקשתה לביטול החוב ונקבע:

"המבוטחת תרמה לחוב בכך שלא דיווחה על העברת הילד לאומנה, משתכרת, עפ"י הכללים אין מקום לביטול החוב. ניתן לקזז בתשלומים".

בדיון הקדם משפט, שהתקיים ביום 16.7.17 בפני כב' השופטת יהלום, הוגדרה הפלוגתא כדלקמן: