ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
11131-01-15
02/04/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
א' ח'
עו"ד כמיל מוויס
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איילת ברעם
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 18/9/14 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("התקנות"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 5% מיום 1/9/11, בגין שבר בחוליה 1L לפי פריט ליקוי 37(8)(א) לתוספת לתקנות ("ההחלטה").
להלן עובדות המקרה:
2.המערער, נהג משאית, נפגע בגבו ביום 20/1/11, ופגימה הוכרה כתאונה בעבודה.
3.הוועדה התכנסה ביום 23/2/12 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחה בהרדמה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, לפיהם אינו יכול לשבת או לעמוד זמן רב; סובל מכאבי גב חזקים; קושי בכיפוף; לא יכול לישון על הצד; הגבלה בתנועות.
הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול. הוועדה ציינה שיתוף פעולה חלקי מצד המערער "בטענה לכאבים, מתפשט לאט כולל את חולצתו, בעמידה זקופה אין ספזם שרירים פרה ורטבראלי... לביצוע כיפוף נמנע מלהתכופף, אך תוך כדי שכנוע למרות שמגביל את עצמו מגיע לטווח 4 ס"מ על פי מבחן שאובר. כוח גס בגפיים תחתונות – תקין. אין דלדול שרירים. אין הגבלה בתנועות סיבוביות של עמוד שדרה או בהטיה לטראלית. החזרים, פטלריס ואכילס ערים, שווים ללא הפרעות בתחושה". הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"מצב לאחר חבלת גב עם שבר ב-1L".
לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לעיונה צילומי רנטגן שבוצעו ביום התאונה בבית החולים רמב"ם, וכן צילומי רנטגן שבוצעו סמוך למועד הדיון בוועדה.
4.הוועדה שבה והתכנסה ביום 9/1/14, ולאחר שעיינה בבדיקת CT מיום 20/1/11, ביקשה לקבל לעיונה צילומים חדשים של עמוד שדרה מותני, וכן פענוח בדיקת CT עמוד שדרה מותני מבית חולים רמב"ם.
5.הוועדה התכנסה לדיון שלישי ביום 3/7/14, עיינה בצילום רנטגן עמוד שדרה מותני מיום 20/1/11 ובצילום רנטגן מיום 4/10/11, ולשם סיכום הדיון ביקשה לקבל לעיונה צילום עדכני של עמוד שדרה מותני לאזור חוליה 1L.
6.הוועדה סיכמה את הדיון בעניינו של המערער ביום 18/9/14. לאחר שעיינה בצילום רנטגן מיום 13/4/14, סקרה הוועדה את ממצאיו: לורדוזיס מותני שמורה. הממצא ב-1L הוא מינימאלי, ואין החמרה לעומת צילומים קודמים. לסיכום קבעה הוועדה, כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית והתמונה הרנטגנית, לא חלה החמרה במצבו של המערער. לפיכך, נדחה הערר ונכותו של המערער נותרה בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(8)(א) מיום 1/9/11.