ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעה שבה ביקשה התובעת להכיר באירוע מיום 8.6.14, שבו נפגעה בשמיעתה, כפגיעה בעבודה.

2.בהסכמת ב"כ הצדדים ביום 21.3.17 החליטה כב' השופטת נטע רות למנות מומחה יועץ רפואי, בתחום אף אוזן גרון, ד"ר ביזר, בהתאם לעובדות כדלקמן:

א.התובעת ילידת שנת 1971.

ב.התובעת הינה עצמאית ועובדת כשחקנית ומפיקה.

ג.ביום 8.6.14, במהלך הופעה, התובעת נחשפה לרעש חזק ויוצא דופן ממערכת ההגברה באולם.

ד.לטענת התובעת, לאחר שפסק הרעש שמעה התובעת בראשה צפצופים חזקים מאוד "כמו סופה, היא התקשתה לשמוע את עצמה בגלל הרעשים באוזנים. בסיום המופע לא הבינה מה אנשים אומרים לה, קולם היה מעוות והיא לא שמעה אותם. היא שמעה רק צפצופים ורעש באוזניים.

3.ד"ר ביזר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א.מהי הפגימה הרפואית המדויקת ממנה סובלת התובעת?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין המחלה במועד שבאה?

ג. האם ניתן לומר שהאירוע התאונתי החיש את בואה של המחלה, כך שאלמלא העבודה יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או שכלל לא הייתה מופיעה.

4. ד"ר ביזר הגיש חוות דעת, שבה הוא השיב על שאלות בית הדין כדלקמן:

א.התובעת חלתה במחלת האוטוסקלרוזיס בשתי אוזניה ועברה ניתוחים לשפר את שמיעתה.

ב- 8.6.23014 נחשפה לרעש חזק ויוצא דופן שבקע ממערכת ההגברה באולם שבו הופיעה וכתוצאה מכך נגרמה לה ירידת שמיעה בשתי אוזניה. הווה אומר מהלך הארועים הוא כדלקמן:

אוטוסקלרוזיס דו"צ, ניתוחים מתקמים ולבסוף Phonal Trauma.

ב. לדעתי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין ירידת שמיעה תלוית הרעש.

ד.הארוע התאונתי הוא הגורם לבוא המחלה, שאלמלא החשיפה הפתאומית לרעש עז – לא הייתה פורצת.

5.לאחר מכן התבקש המומחה להשיב לשאלות הבהרה מטעם הנתבע:

א.הנך מופנה לכך כי ברישת חווה"ד קבעת שעקב המחלה באזניים עברה התובעת ניתוחים החל משנת 10'. מנגד, הארוע אירע בשנת 14'. על רקע עובדות אלו נא הסבר קביעתך בתשובה ד', לפיה הארוע גרם לפרוץ המחלה, שהרי המחלה קדמה לארוע ב- 4 שנים לפחות.

ב.נא נמק בפירוט את תשובה ב', והסבר מדוע לדעתך גרם הארוע למצב השמיעה, וכיצד.

ג.האם נכון, כי במצב של חשיפה לרעש פתאומי (להבדיל מרעש ממושך לאורך זמן רב) ההחמרה במצב השמיעה תהא בתדירויות הגבוהות (4000 - 3000) ואילו בבדיקות השמיעה של התובעת נראית ההחמרה גם בתדירויות הנמוכות (1000 – 250)? אם כן, האם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לעניין הקשר סיבתי? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

ד.האם ניתן לומר כי השפעת הארוע על מצב השמיעה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כולל המחלה הקודמת)? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

6.המומחה השיב לשאלות הבהרה, כדלקמן:

"א.כפי שציינתי בסיפא של עמוד 1 לחוות דעתי מיום 8.6.2017 – באוזניה של גב' ש' מקננות 2 פתולוגיות. האחת מחלת האוטוסקלרוזיס שהחלה עוד לפני שנת 2010 ופגעה בשתי האוזניים והשניה החשיפה לרעש שארעה בתאריך 8.6.2104 (Phonal Trauma). הארוע התאונתי של חשיפה לרעש הוא שגרם לנזק שמיעתי, בנוסף למחלת האוטוסקלרוזיס שהופיעה שנים קודם לכן.

הארוע התאונתי של החשיפה לרעש עז הוא האחראי לירידת השמיעה בטונים הגבוהים. נא להשוות את בדיקת השמיעה שקדמה לחשיפה לרעש ושבוצעה ב- 20.10.2013 לבדיקות השמיעה שבוצעו לאחר הארוע של החשיפה לרעש ב- 8.6.2014. יש לקחת בחשבון שבדיקת שמיעה זאת (20.10.2013) בוצעה לאחר ניתוחי אוזניים לתיקון האוטוסקלרוזיס ובעיקר את השמיעה באוזן ימין שעברה ניתוח 7 שבועות קודם לכן ולכן השינויים אינם "קלסיים". כמובן גם להתחשב בהערות הבודקות בבדיקות השמיעה מן ה- 19.6.2014 ו- 23.6.2014 בענין "חוסר עקביות" ו- "ריבוי תגובות שווא וקושי להתרכז בבדיקה".

ב.בבדיקת השמיעה שלפני החשיפה לרעש, אבל 7 שבועות אחרי הניתוח באוזן ימין, שבוצעה ב- 20.10.2013 אם נעקוב אחרי המרכיב העצבי של אוזן שמאל בטונים גבוהים (המרכיב העצבי הוא הנפגע בחשיפות לרעש מזיק ואוזן שמאל נותחה כמה שנים לפני הבדיקה) הרי הסף בתדירויות 1000, 2000 ו- 4000 הרץ הוא 30, 35 ו- 45 דציבל בהתאמה, לא התחשבתי באוזן ימין עקב הסמיכות לניתוח. בבדיקה שאחרי החשיפה לרעש, מתאריך 24.7.2014, הסיפים של 3 התדירויות הנ"ל הם 50 דציבל לשלושתן, בדומה לסיפים בבדיקה מתאריך 10.6.2014. הווה אומר כי אכן יש ירידה מסויימת בטונים גבוהים לאחר החשיפה לרעש.

ג.אין לי הסבר טוב לממצא זה של עלית סף גם בתדירויות נמוכות, אולי חלק מן השינוי נובע מן הנתוח. קשה לתלות זאת במחלת האוטוסקלרוזיס שהיא פועלת ומשפיעה לאט וכן מדובר בפער בין הבדיקות של פחות משנה! נראה לי שהקשר למחלה מתקדמת באיטיות כמו אוטוסקלרוזיס פחות מובהק מאשר הקשר ל- Phonal Trauma שהוא ארוע עז וקצר. אודה ואתוודה כי תשובה זאת מבוססת על ניתוח הגיוני ולא בהכרח נכון.

ד.לא, אינני גורס כך. באריטמטיקה הבלתי מדוייקת של מדע הרפואה אני נוטה לחשוב שיש תרומה שווה".

לאחר מכן, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים והתיק הועבר להכרעה.

7. להלן עיקר טענות ב"כ התובעת:

• בחוות הדעת קבע המומחה מפורשות ובאופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי שאירע לתובעת ביום 8.6.14 בו נחשפה לרעש חזק ויוצא דופן שבקע ממערכת ההגברה באולם שבו הופיעה, לבין הירידה הפתאומית בשמיעה בשתי אוזניה בשל חשיפה לרעש.

   

• בחוות הדעת התייחס המומחה למצב שמיעתה של התובעת ערב קרות האירוע התאונתי ולמחלה שהייתה לה באזניים – אוטוסקלרוזיס - שבעקבותיה עברה ניתוח בכל אחת מאזניה. וסבר כי האירוע התאונתי הוא הגורם לבוא המחלה, שאלמלא החשיפה הפתאומית לרעש עז, המחלה לא הייתה פורצת.

• המומחה לא חזר בו מן הקביעה לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי של חשיפה לרעש ביום 8.6.14 לבין הנזק השמיעתי של התובעת.

   

• חוות הדעת של המומחה קובעת קיומו של קשר סיבתי באופן חד משמעי וגם אם מופיעים בה ביטויי זהירות, ביטויים אלה אינם גורעים מקיומו של הקשר הסיבתי.

   

• עיתוי הפגיעה של התובעת נגרם אך ורק כתוצאה מהרעש החזק ויוצא הדופן שבקע ממערכת ההגברה שבאולם.

   

  8. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע:

   

  א. הגדרת הטונים הגבוהים של המומחה שגויה שכן הוא מתייחס גם לתדירויות 1000 ו-2000.

   

  ב.המומחה הודה כי אינו יכול ליישב את הממצאים עם המסקנה אליה הגיע. מכאן כי מסקנותיו של המומחה, אשר נוסחו באופן חד משמעי בחוות הדעת המקורית, התגלו במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה כהשערות גרידא. אין מדובר בהסתברות של 50% כנדרש בהלכה המחייבת.

   

  ג.המומחה קבע קביעה שגויה בעליל בחוות הדעת, ומאידך גיסא קבע קביעה בלתי מדויקת לעניין התדירויות (תוך שהוא מבלבל בין תדירויות הדיבור והתדירויות הגבוהות).

   

  ד.נטל ההוכחה לעניין הקשר הסיבתי לא הורם ולכן, אין מקום לדון בעניין מאזן ההשפעות. למען הזהירות, גם קביעת המומחה לעניין זה אינה מרימה את הנטל, משום שגם כאן אין המומחה בטוח בקביעתו.

   

   

  9.דיון ומסקנות

   

  אין חולק, וכך עולה מחוות הדעת של המומחה ד"ר ביזר, כי התובעת סבלה ממחלה האוטוסקלרוזיס שהחלה עוד לפני שנת 2010 וגם אירעה לה חשיפה לרעש (phonal trauma) ביום 8.6.14. כב' המומחה סבר בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת כיום התובעת לבין הפגיעה בעבודה. בתשובות לשאלות ההבהרה מבהיר המומחה כי האירוע התאונתי של החשיפה לרעש עז הוא האחראי לירידת השמיעה בטונים הגבוהים. בהמשך ד"ר ביזר מפרט את סף התדירויות 1000, 2000 ו-4000, ומציין כי הירידה הגדולה ביותר היא בתדר 4000 (45 דציבל) באוזן שמאל. לדעתנו, האמירה באה לתאר את תוצאות הבדיקה בתדירויות האלה, ואין לראות בכך "טעות" בהתייחסות לתדירויות הגבוהות, כפי שטוען ב"כ הנתבע.

  בכל מקרה, מבהיר המומחה כי "קשה לתלות זאת במחלת האוטוסקלרוזיס, שהיא פועלת ומשפיעה לאט, כאשר מדובר בפער בין הבדיקות של פחות משנה". לכן, מסקנת המומחה היא כי הקשר למחלה פחות מובהק מאשר הקשר לטראומה שמיעתית שהוא אירוע עז וקצר. בהתאם, ד"ר ביזר לא מסכים עם מסקנת ב"כ הנתבע, כפי שעולה מהשאלה שהופנתה, לפיה השפעת האירוע היא פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

   

  על פי ההלכה הפסוקה:

   

  "...חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" 

   

  (עב"ל 345/06 המוסד נ' מרדכי בוארון; עב"ל 683/07 לוי מצליח נ' המוסד; עב"ל 797/06 וליד סוויטי נ' המוסד; עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד; עב"ל 615/07 עלי סלאמה נ' המוסד; עב"ל 250/05 יהודה לוין נ' המוסד; עב"ל 615/08 ישראל גינהיים נ' המוסד; עב"ל 339/08 מירב רשאני נ' המוסד; עב"ל 368/09 אליאס הנדל נ' המוסד; עב"ל 268/09 נחום רגב נ' המוסד; עב"ל 618-09 ג'נט גנגינה נ' המוסד).

   

  לא התגלה כל פגם מהותי בחוות הדעת של המומחה אשר מצדיק לסטות מקביעותיה, שמבוססות על הידע והנסיון המקצועיים של המומחה.

   

  בהתאם לקביעת המומחה התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין ליקוי השמיעה ממנו היא סובלת. בנוגע למידת הקשר והאם יש "מצב קיים", יקבעו הוועדות הרפואיות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.

   

   

  10. לסיכום

   

  נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעת התובעת לפגיעה בעבודה.

   

  על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

   

   

  11. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

   

  ניתן היום, ‏29 נובמבר 2017, ‏י"א כסלו תשע"ח, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

   

  מר יוסף לוין נציג ציבור (עובדים)		עידית איצקוביץ שופטת		גב' עליזה מעין נציגת ציבור (מעסיקים)