ב.א. החברה הישראלית לאאוטסורסינג בע"מ נ' תל אביב הילטון בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 297,689 ₪ ותביעה שכנגד על סך 585,423 ₪ (במסגרת סיכומי התובעת שכנגד נתבקש לחייב את הנתבעת שכנגד בתשלום סך, קרן, של 360,255.39 ₪ (עמ' 11 לסיכומים).

התובעת, ב.א החברה הישראלית לאאוטסורסינג בע"מ (להלן – התובעת), היא חברה אשר עיסוקה באספקת שירותי קבלנות משנה ואספקת כוח אדם. הנתבעת, תל אביב הילטון בע"מ (להלן – הנתבעת), היא המפעילה את בית המלון הידוע כמלון "הילטון תל אביב" (להלן – המלון).

משנת 1999 ועד שנת 2008, סיפקה התובעת לנתבעת כוח אדם למלון. תחילה, הועסקו עובדים במחלקת התחזוקה של המלון ולאחר מכן נוספו עובדי מטבח.

בין הצדדים לא נחתם כל הסכם בכתב. על דבר אחד אין מחלוקת, העובדים הועסקו ישירות על ידי התובעת, אשר חייבה את הנתבעת בעלות העסקתם בתוספת עמלה. בין הנתבעת לבין העובדים, לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.

במחצית שנת 2008, התנהלו בין הצדדים דיונים, על רקע רצונה של הנתבעת לקלוט מספר מעובדי התובעת ולהעסיקם ישירות. על רקע זה התעוררו מחלוקות בין הצדדים. תחילה, בשאלה על מי חל נטל תשלום פצויי הפיטורים לעובדים, ולאחר מכן, על רקע מכלול ההתחשבנות בין הצדדים, כאשר לטענת הנתבעת, התובעת חייבה אותה, במהלך שנות ההתקשרות בין הצדדים, ביתר. מחלוקות אלו לא יושבו והיחסים החוזיים בין הצדדים הסתיימו. הנתבעת סרבה לשלם לתובעת את חשבוניות חודש נובמבר וחודש דצמבר 2008 בטענה, שיש לקזז את הסכומים הנדרשים בהן מהסכומים בהם, לטענתה, חויבה ביתר כל השנים. על רקע זה הוגשו התביעה והתביעה שכנגד.

תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכומים הבאים: סך של 100,025 ₪, עבור אספקת כוח אדם בחודשים נובמבר ודצמבר 2008; סך של 18,455 ₪, בגין החזר זיכוי שניתן, בהנחה שהקשרים העסקיים בין הצדדים יימשכו; סך של 42,088 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים לעובדים; סך של 137,121 ₪ בגין החזר תשלומים שונים ששילמה התובעת (הסעות, נסיעות ונעליים).

עם הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת את המגיע לה עבור עובדים שסופקו בחודשים נובמבר ודצמבר 2008. התובעת פנתה לנתבעת ודרשה את תשלום המגיע לה. הנתבעת השיבה במכתב ב"כ, כאשר היא מודה בקיום החוב, אך טענה, כי היא מקזזת מהמגיע לתובעת כספים, אשר מגיעים לה בשל חיוב יתר. לטענת התובעת, טענת הקיזוז משוללת כל בסיס.

כמו כן טוענת התובעת, כי משהתעוררו המחלוקות בין הצדדים ועל מנת לשמר את הנתבעת כלקוחה, הסכימה להעניק לנתבעת זיכוי בסך של 18,455 ₪. לטענתה, זיכוי זה ניתן בתנאי שהיחסים בין הצדדים יימשכו. משלא הסתייע הדבר, היא זכאית להחזר הזיכוי.

לטענת התובעת, על פי המוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת לשלם לידיה תשלומים שישמשו לצורך ביצוע תשלומי פיצויי פיטורים לעובדים, אך הנתבעת שילמה תשלומים אלה בחסר ועתה עליה להשלים לידי התובעת את הסכומים החסרים.

לטענת התובעת, נשאה במהלך השנים בתשלומים שונים אשר על פי המוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת לשלמם (נעלים, נסיעות והסעות) ועל כן היא זכאית להחזר תשלומים אלה.

תמצית טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, התובעת גבתה ממנה במשך שנים סכומים ביתר באופן שיטתי. לטענתה, חובה של התובעת, בגין גביית יתר שביצעה שלא כדין, עלה בהרבה על סכומי חשבוניות נובמבר ודצמבר 2008. על כן טוענת הנתבעת, היא זכאית לקזז את חוב הנתבעת כנגד סכומי החשבוניות.

לטענת הנתבעת, חיובי יתר אלו התבטאו בכך שהתובעת חייבה את הנתבעת בסכומים שבאו לכאורה לכסות על תשלומים סוציאליים לעובדים בעד שעות נוספות שביצעו, וזאת על אף שתשלומים אלה כלל לא התחייבו וכלל לא שולמו לעובדי התובעת. התובעת חייבה את הנתבעת בעמלה אשר כללה גם את הזכויות הסוציאליות וגם את עמלתה של התובעת על סכומים אלה, על אף שלא הייתה זכאית לעשות כן.

דיון – התביעה העיקרית

חשבוניות נובמבר ודצמבר 2008

בין הצדדים אין מחלוקת, כי החשבון לחודשים נובמבר ודצמבר 2008, עומד על סך של 100,025 ₪ וכי חשבון זה לא שולם על ידי הנתבעת. התובעת השכילה לשכנע, כי סכום זה הוא הסכום אשר היה על הנתבעת לשלם. התובעת צרפה לתצהיר מר אילן ארז, מנהל התובעת, את החשבונית עבור חודש נובמבר 2008 על סך של 72,365 ₪ (נספח ד') ואת החשבונית עבור חודש דצמבר 2008, על סך של 27,660 ₪ וסך הכל 100,025 ₪. כמו כן צרפה התובעת את הזמנות העבודה שהוציאה הילטון לגבי החודשים הנ"ל (נספחים ו' ו-ז').

הנתבעת הודתה במפורש, שסכום זה אכן מגיע לתובעת, בכפוף לטענת הקיזוז. נשאל על כך מר גלעד שלוש, המשמש כמנהל משאבי אנוש של המלון:

"ש. פריט אחד בתביעה שזה החשבוניות בנוב' ודצמ' 08', אתה טוען בתצהיר שאתם מקזזים את מה שמגיע לכם, כנגד אותן חשבוניות, ז"א במילים אחרות, אם לא היה עילה של קיזוז, היה צריך לשלם את הכסף.