תפ"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
|
18347-07-15
31/01/2017
|
בפני השופטים :
1. בנימין ארבל - סגן הנשיא ואב"ד
2. שאהר אטרש- שופט בכיר
3. יונתן אברהם
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם :
פלוני
|
| הכרעת דין |
כבוד השופט בנימין ארבל, אב"ד:
"... היא באה אלי, מולי, במרחק, אין, היא הורגת אותי, היא דוקרת אותי ב-100 אחוז, אין לי, אין לי ברירה אחרת, קפצתי עליה, היא התחילה להתפרע, תפסתי לה את היד, באמת, באמת, בקושי הוצאתי ממנה את הסכין מהיד, ותוך כדי שהוצאתי ממנה את הסכין מהיד, דקרתי אותה, ועוד היא המשיכה להשתולל, עד שדחפתי אותה על הרצפה... תוך כדי זה שהצלחתי ל, ל, להפיל אותה, אחרי שהיא נדקרה, שמתי את הרגל על הגב שלה, שפשוט לא תשתולל, היא השתוללה בצורת טירוף, שאני באמת בחיים לא ראיתי דבר כזה. ונשפך הרבה דם, הרבה דם, ופשוט ניסיתי, אמרתי אני ארים טלפון מהר, אולי להציל אותה, הרגשתי שירד הרבה מאוד דם, צלצלתי למשטרה, ואמרתי להם דחוף, דחוף, כמה שיותר מהר, באמת, באמת, באמת... דיברתי עם המשטרה והסברתי להם שמה, והם באו, אבל נראה לי שהם באו מאוחר..."
[מתוך עדותו של הנאשם, עמ' 139 לפרוטוקול מיום 26.10.2016]
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין").
עובדות כתב האישום
- הנאשם ור.א. (להלן - "המנוחה" או "ר."), ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כעשרים שנה, כאשר בשנת 2006 נולד בנם המשותף (להלן - "הקטין"). בעשר השנים האחרונות חיו הנאשם והמנוחה יחד עם הקטין, תחילה באזור המרכז והחל משנת 2009 עברה המשפחה להתגורר במושב X שם הם בנו, בשנת 2011, בית (להלן - "הבית").
- על פי המפורט בכתב האישום, לאחר המעבר למושב X ניסה הנאשם להמשיך ולהחזיק בעסק שניהל באזור המרכז, אולם התקשה בכך עקב המרחק הרב בינו לבין מקום מגוריו. העסק החל לצבור חובות כספיים, אשר אלצו את הנאשם למכור אותו, והוא נותר ללא עבודה. הנאשם ביקש מהמנוחה למכור את הבית ולשוב להתגורר באזור המרכז ולאחר שסירבה – ביקש לקבל את חלקו בשוויו של רכושם המשותף, על מנת שיוכל לעבור בעצמו.
- במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת כתב האישום התפתח בין הצדדים סכסוך על רקע המחלוקת בנוגע לאופן בו יש לחלק את רכושם המשותף והם המשיכו להתגורר באותו בית, בחדרים נפרדים.
- עוד מסופר בכתב האישום כי במהלך אותה תקופה השמיע הנאשם, במספר הזדמנויות, איומים על חייה של המנוחה בפני קרובי משפחתה, עד שגמלה החלטה בליבו להמיתה.
- לאחר ששהה כחודש וחצי בתל אביב, ביום 15.6.2015 שב הנאשם אל הבית שבמושב X. למחרת, בסמוך לשעה 06:00, ישב הנאשם בפינת האוכל בבית ושתה קפה כשברשותו סכין בה הוא הצטייד מבעוד מועד (להלן - "הסכין"). בסמוך לשעה 06:45, בעת שהבחין הנאשם במנוחה יוצאת מהחדר אותו חלקה עם הקטין, החליט לממש את שהחליט. על מנת להוציא את החלטתו אל הפועל הוא קם לעבר המנוחה, דקר אותה מספר דקירות באמצעות הסכין בצווארה, חתך אותה בגבה וכן פצע אותה בכפות ידיה, והכל לנגד עיניו של הקטין.
- כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוחה ארבעה פצעי דקירה בצוואר ובבסיסו, מלפנים ומאחור: חתכים בעורקי וורידי הצוואר הראשיים משני הצדדים; חתך בווריד התת-בריחי השמאלי, קטיעה מלאה של קנה הנשימה; פצעי חתך בגב העליון ופצעי חתך בכפות הידיים. המנוחה נפטרה כתוצאה מפצעי הדקירה בצווארה, אשר גרמו לאיבוד דם נרחב, וקטיעה של קנה הנשימה שמנעה כניסת אוויר לריאותיה.