אשרי נ' עטיה

פסק דין

לקראת סוף שנת 2007 התגלו נזקי נזילה בדירה של התובעת, בה התגוררה באותה עת דיירת, שנכנסה למושכר, כ- 5 שנים קודם לכן.

הנתבע הוא בעל הדירה שמעל דירתה של התובעת, והאחרונה פנתה אליו שיבדוק מהיכן נובעת נזילה בדירתו, וכמובן ידאג לתיקונה.

בסוף נובמבר 2007 עזבה הדיירת את דירתה של התובעת.

ב- 2/5/08 פנה ב"כ של התובעת לנתבע, במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בו נדרש הנתבע לתקן מיד את כל הנדרש לתיקון נזילה מביתו, לתקן את הנזקים שנגרמו בבית התובעת, וכן לשלם לתובעת סכום של למעלה מ- 5000 ₪ כנגד אובדן דמי שכירות, עד אותו מועד, ועוד 1000 ₪ בגין ארנונה כנראה, והוצאות בדיקת הדירה, ע"י איש מקצוע.

ב- 17/6/08 הגיש ב"כ התובעת תביעה נגד הנתבע בפני המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה.

בכתב התביעה נדרשו כל נזקיה הנטענים של התובעת במכתב בכ' מ- 2/5/08 לעיל, כאשר גובה דמי השכירות שנדרשו עלה ל- 6000 ₪ בקרוב, וכך הסתכם סכום התביעה בכ- 10,000 ₪, וכן נתבקשו צווי עשה המחייבים את הנתבע לתקן במהירות את מקום הנזילה בדירתו ומיד לאחר מכן לתקן את הנזקים בדירת התובעת.

ב- 22/9/08 ניתן פס"ד על ידי המפקחת בו ניתן תקף של פס"ד להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בו נאמר כי התובע יבצע תיקונים בדירתו ולאחר מכן בדירת התובעת, וכן ישלם לתובעת 1100 ₪ עלות בדיקות מומחים – ושכ"ט עו"ד, כפי שתקבע המפקחת.

המפקחת קבעה בפסה"ד סכום 1500 שכ"ט עו"ד. הנתבע עמד בכל חיוביו עפ"י פסה"ד, תוך כחודש לאחר שניתן בספטמבר 2009, כשנה לאחר שהסתיימה, לכאורה, הפרשה בכי טוב, הגישה התובעת תביעה זו לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין הפסד שכר דירה מאז עזבה הדיירת שלה את הבית בדצמבר 2007, ועד יולי 2009 – אז הצליחה להשכיר שוב את הדירה.

הנתבע טוען כי יש מעשה בית דין לגבי תביעה זו – בפסק הדין של המפקחת.

הנני מקבלת טענה זו על פי שהסכם הפשרה שקבל תקף של פס"ד חל על כל מרכיבי כתב התביעה שהוגש בפני המפקחת – שכאמור, כלל דרישה כספית הנובעת מהפס"ד.

יש לראות את הנתבעת כמי שזנחה וויתרה על דרישתה לפיצוי בגין אובדן שכ"ד בעת שהסכימה לפשרה כפי שהתקבלה בפס"ד.

למעלה מהצורך יאמר שהתובעת לא הראתה כיצד הגיעה לסכום תביעה של 30,000 ₪, כאשר קבלה בזמנו 250 דולר לחדש, ויתירה מזו – בשום מקרה לא היה מקום לראות את התובע כמי שאחראי להפסדיה של הנתבעת מאז הסתיימו השיפוצים בדירתה, בשל קשייה להשכיר את הדירה.

בהתחשב באמור, הנני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז ניסן תש"ע, 11 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.