אשדוד נ' א. גולדן קראון - ניהול ואחזקות בע"מ ואח'

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתם של המבקשים כי תינתן להם הרשות להתגונן בפני תביעתה של המשיבה אשר הוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר, על הסך של 549,805 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

המשיבה טענה בכתב התביעה היא המבקשים החזיקו ברח' האורגים 16 באשדוד בנכס הרשום בספרי העירייה כזיהוי נכס פיזי מספר 30003200001 (להלן: "הנכס") אשר רשום בפנקסי העירייה המסווג כאולם אירועים, בשטח של 2,552 מ"ר.

על פי כתב התביעה, המבקשים נותרו חייבים למשיבה, נכון ליום 06.06.10, בגין הנכס המפורט לעיל עבור חוב ארנונה, סך של 549,806 ש"ח, בגין התקופה מיום 1.08.04 עד 1.08.05, כמפורט בפנקסי התובעת.

עוד נטען, כי המבקשים 2 ו- 3 הנם בעלי המניות של המבקשת מס' 1, ובניגוד לדין לא שילמו את תשלומי המיסים העירוניים.

לטענת המשיבה, המבקשים 2 ו-3 הינם בעלי השליטה ומנהלי החברה, ועשו שימוש בחברה במטרה להתחמק מביצוע חיוביהם הכספיים כלפי המשיבה, ולפיכך אינם יכול להינות מהגנת מסך ההתאגדות שבינם לבין החברה.

המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקשים 2 ו- 3 חבים, לדידה, לשלם את החוב על פי סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשכ"ד - 1992 , כפי שתוקן בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד – 2004.

על פי כתב התביעה, למרות פניות חוזרות ונשנות של המשיבה למבקשים לתשלום החוב, טרם פרעו המבקשים את יתרת חובם למשיבה ולפיכך עתרה המשיבה כי בית המשפט יחייבם לשלם את החוב הנטען.

תמצית הטענות בבקשת הרשות להתגונן

לטענת המבקשים, המשיבה מפעילה לחץ בלתי הוגן על נישומים, וכל זאת תוך שהיא מנסה לעקוף הליכים מנהליים שהסתיימו זה מכבר ונאכפו עליה.

המבקשים מאשרים בבקשתם כי המבקשת מס' 1 החזיקה בנכס מורכב, אשר מצוי ברח' האורגים 16 באשדוד, ונרשם בספרי העירייה כמספר פיזי 30003200001 ואשר כל כולו סווג ע"י המשיבה כאולם אירועים (להלן: "הנכס").

לטענת המבקשים, המשיבה חרגה מהוראות צווי הארנונה, ומהוראות תקנות ההסדרים במשק המדינה, בכך שחייבה שטחים ניכרים משטח הנכס תחת סיווג אחר, סיווג שונה וגבוה יותר, דבר שהכניס לקופתה סכומים שלא הגיעו לה.

לטענת המבקשים, גם לאחר שהמבקשת פנתה במסגרת ההליכים המקובלים לצורך שינוי הסיווג וקבלת תשלומי השבה בגין הכספים שהמשיבה נותרה חייבת, התעלמו מקבלי ההחלטות (ביניהם מנהל הגבייה ומנהל הארנונה) מההליכים שהתנהלו, תוך שהם פונים לבית המשפט, מטעים אותו ומעלימים ממנו מידע חשוב.

המבקשים הוסיפו וטענו כי התביעה אינה מפורטת כדבעי, וכי מחובתה של המשיבה לפרט את החשבון הנטען בכתב התביעה, שכן ככל שיתברר שהחיובים שהוצאו הינם יתרות ארנונה שהתגבשו לפני למעלה מ 7 שנים הרי שדינן להתיישן.

המבקשים ציינו בבקשתם, כי הנכס בו היה מצוי אולם האירועים מורכב ממספר אגפים/מבנים, ביניהם מחסני עזר אשר שימשו את אולם השמחות לאחסנת טובין. לדידם, אותם מחסני עזר מצויים באותו מבנה בו מצוי אולם האירועים, ומחסנים אלו היו מופרדים בקיר בנוי כך שהגישה או המעבר אליהם נעשתה בנפרד.

לטענת המבקשים, המשיבה לא עשתה שום הבחנה בין השטחים המרכזיים ששימשו כחלק מאולם האירועים לבין שטחי המחסנים שאותם סיווגה המשיבה כחלק מהשטח של אולם האירועים וע"פ סיווג של אולם אירועים, למרות ששטחם כ- 600 מ"ר.

המבקשים ציינו את התעריפים השונים ואת ההפרש ביניהם על פי צו הארנונה.

המבקשת, על פי הנטען בבקשה למתן רשות להתגונן, הגישה השגה על חיוב בתשלומי הארנונה.