פסק דין
1.בפני תביעת התובעת לפצותה על נזקים שנגרמו לה בגין נפילתה במדרגות חניון, שהנתבעת היא מפעילתו ואחראית על תחזוקתו (ראו: פרוטוקול עמ' 6 ש' 24 - עמ' 7 ש' 2).
2.זו היא גרסתה של התובעת לאירוע הנפילה: ביום 18.6.12 בשעה 17:44 נכנסה התובעת לחניון רג'ואן על מנת להחנות את רכבה כדי להגיע למרפאה סמוכה לצורך קבלת חיסונים לקראת נסיעה לחו"ל (ראו: קבלה על החניה, נספח 1 לכתב התביעה). החניון הינו תת קרקעי והוא בנוי מספר מפלסים שהמעבר ביניהם מתאפשר באמצעות מעלית או מדרגות, ובקצה יציאה אל רחבת "המשביר". התובעת חנתה באחד המפלסים התחתונים סמוך למעלית (לא היתה בטוחה באיזה מפלס, משום שהמפלסים דומים זה לזה - עמ' 10 לפרוטוקול הביקור במקום ש' 12). היא ביקשה לעלות במעלית, אולם לאחר שהמתינה לה מספר דקות, החלה לעלות במדרגות. כאשר הגיעה לקומה מעל ראתה שכתוב כי המעלית אינה פועלת. לדבריה, פיר המעלית היה פתוח והפתח היה חסום בשני קרשים שהונחו בצורת איקס. על כן, המשיכה לעלות במדרגות ברגל. בגרם מדרגות זה רגלה נתקלה במדרגה, שלטענתה היתה שבורה וגבוהה מהתקן, ונפלה ארצה (ראו: סעיפים 3-1 לכתב התביעה; עדות התובעת, פרוטוקול עמ' 2 ש' 12 - עמ' 3 ש' 25, עמ' 4 ש' 29-28, עמ' 5 ש' 8-1; וכן פרוטוקול ביקור במקום, עמ' 10 ש' 13-12, 24-22, עמ' 11 ש' 2, 6).
3.אשר לנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מן הנפילה, התובעת מתארת כי לחייה השמאלית נחבטה במדרגה, משקפיה ניזוקו, חדרו לתוך הלחי השמאלית ויצרו בה חתך עמוק. המדרגה המחוספסת שרטה את פניה ואת רגליה, ארבע מציפורני ידיה נשברו, וגבה - הסובל משני פריצות דיסק - התעקם והזדעזע מן הגב התחתון עד הצוואר. לטענת התובעת, גררה עצמה אל המרפאה אליה התכוונה ללכת, שם טופלה, קיבלה זריקת טטנוס וכדורי הרגעה. למחרת הלכה לרופא, שהנחה אותה לבצע סריקה של הלחי על מנת לראות שאין שבר. היא ביצעה את הסריקה מספר ימים לאחר מכן, ואת הסריקה הנוספת שהמליצו לה לבצע נמנעה מלבצע על מנת שלא לחשוף עצמה לקרינה נוספת. בנוסף, בשל כך שהנפילה גרמה לזעזוע נוסף בעמוד השדרה, והיות שהתובעת סובלת מפריצת דיסק, נזקקה לשני מחזורי טיפולי פיזיותרפיה על-פי הפניית הרופא. כמו כן, משקפיה יצאו מכלל שימוש, אך היא בחרה שלא לקנות חדשים, בשל עלותם הגבוהה. כן קיבלה למחרת האירוע טיפול לציפורניה שנשברו ולפניה החבולות, משום שהיו לה פגישות עבודה יום למחרת (ראו: סעיפים 5-4 לכתב התביעה; עדות התובעת, פרוטוקול עמ' 4 ש' 19-1, עמ' 8 ש' 14-4; אישור האופטיקה לעניין הנזק למשקפיה, צורף לכתב התביעה; אישור על טיפול קוסמטי, סומן ת/4; ומסמכים רפואיים שהוגשו על-ידי התובעת ביום 1.5.13).
4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוצגו בפני, ושמעתי אף את עדותה של התובעת וטענות הצדדים בעל-פה, איני מוצאת לקבל את טענת הנתבעת המכחישה את עצם קיומו של האירוע והקשר בין הנפילה למדרגה, ואני קובעת כי אכן אירוע הנפילה התרחש כפי גרסת התובעת. לבד מכך שעדות התובעת היתה מהימנה עלי, זו מקבלת חיזוק בקבלה על החניה בחניון, בתמונות שהוצגו בפני, ובמסמכים הרפואיים שהוצגו, בין היתר במסמך הרפואי מיום 21.6.12 בו נכתבו תלונותיה של התובעת כדלקמן: "נפלה לפני מספר ימים במגרש חניה בשל מדרגה שבורה. שברה ציפורניים, נפגעה ברגל ובפנים"; וממצאי בדיקתה העלו: "נפיחות ורגישות תחת עין שמאל. רגישות קלה מעל רגל שמאל. מוגבלת בתנועה - הולכת לאט ומתכופפת בנוקשות ואיטיות לכל הכיוונים"; וכן באישור הקוסמטיקאית, ת/4, לגבי הטיפול שהעניקה לתובעת יום לאחר האירוע והתרשמותה מ"פניה הנפוחות, רגלה החבולה וציפורני ידה השבורות." לאור אלה, אין אני סבורה כי אי צירוף האישור על הטיפול שקיבלה במרפאה מיד לאחר האירוע יש בו כדי לקעקע את עצם קיומו של האירוע; והוא הדין לעניין אי הדיווח על האירוע מיד בעת התרחשותו למי מעובדי החניון. מה גם, שההסברים שניתנו על-ידי התובעת לעניין אלה מניחים את דעתי (ראו: עדות התובעת, פרוטוקול עמ' 5 ש' 22-13; עמ' 6 ש' 8-6).
5.אשר לטענה בדבר היות המדרגה פגומה. התובעת אמנם הציגה בפני תמונות של המדרגה בעטיה נפלה, אך היות שסברתי כי מוטב מראה עיני, ערכתי ביקור במקום בנוכחות הצדדים. במהלך הביקור, ובהסכמת הצדדים, נמדדו מידות המדרגה הספציפית וכן המדרגות הסמוכות, הן לעניין גובה רום המדרגה הן לעניין רוחב שלח המדרגה (ראו: פרוטוקול ביקור במקום, עמ' 12-10). לאחר שהתרשמתי באופן ישיר ממצב המדרגות בכלל, ושל המדרגה הנדונה בפרט, אני סבורה כי מדובר במפגע בלתי תקין. ניכר כי גובה רום המדרגה אינו זהה לכל רוחב המדרגה, כאשר צדו האחד גבוה מצדו האחר בפער של כ-6 ס"מ. כמו כן, כמי שירדה ועלתה במדרגות הנדונות אני סבורה כי המדרגה גבוהה מן הרגיל; ואף שאני לא הבחנתי בשבר בה, המדרגה היצוקה בטון אינה מסותתת והיא מחוספסת, בניגוד למדרגות אחרות שבהן הבטון יצוק באופן חלק, גם בשפת המדרגה. עוד אציין, כי אין מדובר במפגע בולט, באופן שיש לומר שהיה על התובעת לראותו ולהיזהר מפניו. צבע המדרגות ואי האחידות בהן בהחלט מקשים על איתור המפגע ומקימים מכשול שאדם סביר הנותן דעתו לדרכו עלול ליפול בגינו. זאת, גם אם נניח כי התאורה בחדר המדרגות פעלה כנדרש, כפי שנטען על-ידי הנתבעת. בנסיבות אלה, והגם שלא הובאו בפני ראיות לעניין עמידת המדרגה בתקן, די לי בכך שלפי התרשמותי מדובר במפגע לא רגיל, שעלול בהחלט להכשיל את הציבור המשתמש בחניון ובמדרגות שבו, כדי לקבוע את אחריותה של הנתבעת לנזקי התובעת בגין נפילתה.
6.אשר לנזקי התובעת, לאור הראיות שהוצגו ופורטו לעיל התובעת עמדה בנטל להוכיח את נזקיה, בניגוד לנטען על-ידי הנתבעת. מעבר לראיות שפורטו לעיל, יש להוסיף, כי התובעת העידה, שבאותו שבוע בו נפלה הגיעו בני משפחתה ממדינת פנמה למספר שמחות משפחתיות, והיא נאלצה להשתתף בכל האירועים כאשר היא סובלת מכאבים ופנים נפוחים וחבולים (ראו: סעיף 6 לכתב התביעה; עדות התובעת, פרוטוקול עמ' 4 ש' 22-20). התובעת הציגה בפני תמונות המשקפות את מצבה באותה העת. אכן, אין להקל ראש בעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בגין פציעתה הפיזית והצורך להופיע בפני בני משפחתה באירועים משפחתיים כשהיא חבולה בפניה. לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, ולנזק ממנו סבלה, כפי שהוא משתקף במסמכים הרפואיים שהוצגו ובטיפולים הפיזיותרפים שקיבלה, וכן התרשמתי באופן בלתי אמצעי מן הצלקת הקלה מאד - למזלה הרב של התובעת - שנותרה על לחיה (ראו: עמ' 4 ש' 17-16), אני מוצאת לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 15,000 ₪, הכולל אף את ההוצאה שהוציאה לצורך הטיפול בציפורניה ובפניה למחרת האירוע.
כמו כן, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם למשקפיה, בסך של 3,000 ₪, וזאת על-פי העלות הנמוכה שהוערכה במסמך מטעם האופטיקה. גם אם התובעת בחרה שלא לרכוש זוג חדש, מחמת שהיה בידה זוג נוסף ולא רצתה להוציא סכום זה, ברי כי משנגרם הנזק בעטיה של הנפילה, לה אחראית הנתבעת, זכאית התובעת להיפצות בגינו.
7.אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 18,000 ₪.
כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין ניהול ההליך, שאף כלל ביקור במקום, בסך של 1,000 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
8.המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.
על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים.
ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.