תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
4961-08-10
28/03/2011
|
בפני השופט:
כוכבה לוי
|
- נגד - |
התובע:
ארכה בע"מ
|
הנתבע:
1. אורדן עבודות חשמל בע"מ 2. יוסף דהן
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים, אורדן עבודות חשמל בע"מ והנתבע 2 דהן יוסי.
כתב התביעה בסדר דין מקוצר הוגש לי בהסתמך על כתב התחייבות וערבות בחתימת שני הנתבעים – נספח א' לתביעה.
על פי הפיסקה האחרונה לכתב ההתחייבות הסכימו החותמים כי ספרי וחשבונות התובעת יהיו נאמנים ונכונים עליהם.
לכתב התביעה צורפה כנספח ב' כרטסת המצביעה על התהוות החוב במהלך התקופה שמ-27.1.09 ועד 31.1.10.
כמו כן ובנוסף הוגשה התביעה בעילה שטרית.
הנתבעים חתמו על שטר חוב להבטחת חובותיהם לתובעת ועל פי סעיף 6 לכתב התביעה חבים הנתבעים גם על פי שטר החוב את סכום התביעה.
הנתבע התייצב בשלב ראשון לדיון בהתנגדות כאשר למעשה לא הגיש התנגדות ולא בקשת רשות להתגונן אלא מכתב לקוני.
דיון בבקשתו התקיים בפני ביום 9.3.11.
בנוסף על שנרשם בהחלטה הפורמלית את אפשרתי לנתבעים להגיש התנגדות, וניתנה להם ארכה לעניין זה, מצאתי לנכון להבהיר לנתבע 2 את משמעות בקשת הרשות להתגונן ואת הצורך לתמוך אותה בתצהיר.
על פי תקנה 205א לתקנות סדר הדין האזרחי תכלול בקשת רשות להגן את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לעניינן והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש שיפורט בו אם מתכוון המבקש לטעון כנגד תביעת התובע כולה או חלקה... המבקש-הנתבע 2 צירף אמנם תצהיר כתמיכה להתנגדות אלא שמדובר על תצהיר על דרך ההפניה בלשון "הנני מצהיר כי כל העובדות בבקשה הן אמת ונכון". תצהיר זה הוא תצהיר על דרך ההפניה שאינו עונה על דרישות הדין כאשר על הנתבע היה לפרט את כל טענות ההגנה על גבי התצהיר.
לפנים משורת הדין ונוכח התייחסות ב"כ התובעת בסיכומיו גם לטענות ההגנה, אתייחס אליהן.
הנתבעים בבקשת הרשות להתגונן שהגישו העלו טענה סתמית כי בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מחילופי תפקידי ניהול אצל התובעת "נוצר מצב שהחשבונות היו מלאים בטעויות ובמחירים שאין להם אחיזה במציאות" "איך שקיבלתי את החשבונות מארכה ישר הסתייגתי להם והעברתי את כל תיקוני המחירים לסוכן של ארכה ששמו אילן בנאי".
הנתבעים לא צרפו כל אסמכתא שתעיד כי אכן העבירו הסתייגות בכתב בהתייחס לכל מחיר ומחיר ולא זאת אף זו, לא צרפו כל אסמכתא שתעיד אלו הם המחירים המקובלים למוצרים שרכשו מאת התובעת וזאת במהלך תקופה של לפחות שנתיים. לשון אחרת, הנתבעים צרפו טבלה המצביעה על הפרשים במחירים בהם חויבו לשנת 2008 להתנגדות אלא שלא ברור על סמך מה נקבע ה"מחיר שצריך להיות בש"ח" זאת בהשוואה למחיר בו חויבו בפועל.
הטבלה שצורפה להתנגדות מתייחסת לשנת 2008 ו-2009 ועד מרץ 2010, אלא שבהחלט לא ברור אם הייתה הסתייגות מרמת מחירים בינואר 2008, באוגוסט 2008,במהלך 2009, הכיצד מצאה לה לנכון הנתבעת להמשיך ולרכוש במחירים שלא מקובלים עליה. הדעת נותנת כי הסכימה להם כי אם לא כן הייתה רוכשת את מוצריה מספק אחר.
מכל מקום כאמור, הנתבעים לא פירטו על סמך מה נקבו ב"המחיר שצריך להיות" טענה זו היא טענה סתמית באופן בוטה ובנסיבות אלה, דין ההתנגדות להדחות.
התוצאה היא שניתן בזאת פסק הדין הדוחה התנגדות.
מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך 5000 ₪.
ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים.
כוכבה לוי, שופטת