בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
7258-17
21/01/2018
|
בפני השופטים:
1. י' עמית 2. נ' סולברג 3. ד' מינץ
|
- נגד - |
העותרים:
1. אריאל זנדברג 2. שירלי כרמל 3. דניאל אלוני לנקרי 4. ליאב פילוסוף 5. עומרי שובה 6. גל דויטש 7. מרדכי שרוני 8. ניב ניימן 9. מיה רות לזרסון 10. קורל הרוש יצחקי 11. מיה ביתן 12. רינת אייזנשטיין 13. קורל כרמי 14. לירן בן עמי 15. תומר יאראק 16. דניאל הולצמן 17. יעל שיטרית 18. זהר רצקר 19. יותם שמר 20. אלרן גיל 21. נועה רואי 22. שחף צפרירי 23. איה אילן 24. אוריאן שטרית 25. רותם רבינוביץ 26. חיים דדון 27. בל אלי
עו"ד אפי מיכאלי
|
המשיבים:
1. משרד הבינוי והשיכון 2. משרד האוצר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. מועצת מקרקעי ישראל 5. הועדה לתכנון ופיתוח במשרד האוצר 6. יו"ר ועדת ההגרלות של תוכנית "מחיר למשתכן" 7. -118 מורן שחר בן שושן ואח'
עו"ד נחי בן אור עו"ד שי כהן עו"ד מנחם אברמוביץ עו"ד אלינור שטרק
|
פסק דין |
השופט י' עמית:
עתירה למתן צו על תנאי בעניין תנאי הגרלת "מחיר למשתכן" ביישוב שהם.
רקע
- "מחיר למשתכן" היא תכנית ממשלתית רחבת היקף, שתכליתה העיקרית היא לאפשר למי שאין בבעלותו דירה לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. במסגרת התכנית, רשות מקרקעי ישראל משווקת קרקעות באמצעות מכרזים, והזוכה במכרז הוא מי שהתחייב למכור לזכאי התכנית דירות במחיר הנמוך ביותר למ"ר. לאחר זכייה של יזם או קבלן, הוא מחוייב למכור שיעור מסויים מן הדירות לזכאי "מחיר למשתכן", ולשם כך נפתחת הגרלה שאליה מוזמנים להירשם זכאי התכנית. במסגרת הגרלה זו, נקבעים הזוכים בדירות באותו פרוייקט. אם יבחרו הזוכים לממש את זכייתם, תינתן להם הזדמנות לרכוש דירה בהתאם לסדר הזכייה בהגרלה. המשמעות היא שהמדינה משווקת דירות באמצעות גורמים פרטיים, וההנחה במחיר הדירה נגזרת מסבסוד של מחיר הקרקע (וחלק מהוצאות הפיתוח). אלו העקרונות הבסיסיים של תכנית "מחיר למשתכן", אך פרטי התכנית השתנו ומשתנים עם הזמן. התכנית מעוגנת בהחלטות ממשלה, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובתקנונים, והשינויים העיקריים באים לידי ביטוי בהחלטות עדכניות שמתפרסמות.
[במאמר מוסגר: נראה כי הצורך לערוך שינויים בתכנית מוביל לעיתים לחוסר ודאות, וטענות לכך נשמעו בדיון הנוכחי. יש הקשרים ונסיבות שבהם ניתן להבין את הצורך בשינוי מיידי, אך מוטל על המשיבים לעשות מאמץ לשפר את השקיפות והוודאות, ולאפשר לציבור להיערך בהתאם להתפתחויות. זאת, בין היתר, כדי לאפשר סד זמנים הגיוני לדיון ציבורי או משפטי. בענייננו, העותרים טענו כי הגישו את העתירה בסמוך לאחר שפורסמו מאפייני ההגרלות, ובנסיבות העניין לא אדרש לטענה כי העתירה לוקה בשיהוי].
- אחד השינויים שנערכו בתכנית, במטרה להגביר את יעילותה, הוא חלוקה של אוכלוסיית הזכאים למספר "סדרות", בהתאם למועד שבו ביקשו תעודת זכאות. בהחלטה 1508 של מועצת מקרקעי ישראל (להלן: החלטת המועצה), הוגדרה סדרה א' של הזכאים בפרוייקט: "רשימה המונה כ-60,000 חסרי דיור אשר הגישו בקשה לאישור תעודת זכאות לרכישת דירה בתכנית מחיר למשתכן (ובתכנית מחיר מטרה) עד לתאריך 13.9.2016". סדרה ב' הוגדרה על דרך השלילה: "רשימת הזכאים אשר אינם חלק מסדרה א'". בהחלטת המועצה נקבע כי "זכאי הרשום בסדרה א' בלבד רשאי להירשם להגרלה" (ס' 24.2), ועם זאת "הוועדה רשאית לקבוע, מקרים בהם, זכאים שאינם רשומים בסדרה א' יהיו רשאים להירשם להגרלה" (ס' 24.5). הוראות דומות נכללו בתקנון ההגרלה מיום 3.9.2017 (להלן: התקנון), כמו גם בהחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל. לשם שלמות התמונה, יצויין כי סדרה ב' נסגרה ביום 25.9.2017, ומי שהגיש בקשה לזכאות לאחר מועד זה, משתייך לסדרה ג'.
יוער, כי עצם האבחנה בין הזכאים על בסיס השתייכותם לסדרות שונות, נתקפה בעתירה נפרדת, אשר נדחתה מחמת היותה כוללנית ומחמת שיהוי בהגשתה (בג"ץ 6958/17 רוזנבלט נ' שר הבינוי והשיכון(14.12.2017)).
- במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" ניתנת העדפה למי שמוגדרים "בני מקום". בהחלטת המועצה מוגדר "בן מקום":
"חסר דיור, שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 השנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הינו בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה הפרויקט ובלבד שהומצא אישור ממרשם האוכלוסין".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת