החלטה
בפניי בקשתו של ארגון המורים (להלן – "ארגון המורים") להורות למשיב 1 (להלן – "מקוה ישראל") למשוך את כל כתבי התביעה שהוגשו על ידה כנגד חברי ארגון המורים, וזאת בשל העובדה כי תלוי ועומד הליך קיבוצי בין הצדדים בתיק זה, אשר עוסק באותן שאלות של משפט ועובדה וביחס לאותם נתבעים, שהנם מורים החברים במבקש.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת ארגון המורים, הגשת כתבי התביעה כנגד המורים מהווה הפרה של החלטה שיפוטית ומשמעותה יצירת הכרעות שיפוטיות סותרות, והכל תוך ביזוי החלטת בית דין זה ועקיפתה. בהתאם להחלטה זו, נאסר באופן זמני על מקווה ישראל להמשיך ולנכות סכומי כסף כלשהם מהמורים חברי הארגון.
ממשיך ארגון המורים וטוען, כי הגשת התביעות האישיות, אשר מהוות העתק כמעט מדוייק של התגובה אשר הוגשה ע"י מקווה ישראל לבקשת הצד שהוגשה ע"י ארגון המורים בסכסוך הקיבוצי התלוי ועומד, מרוקנת, הלכה למעשה, מכל תוכן את החלטת בית הדין בהליך זה, מעבר לעובדה שהיא מסבה למורים הנתבעים עגמת נפש קשה.
בתגובתה לבקשה, טוענת מקווה ישראל, כי בית דין זה נעדר סמכות להורות על "משיכת" כתבי טענות שהוגשו בבתי דין אחרים, וממילא לא קיים בתקנות הליך של "משיכה" כמתבקש ע"י ארגון המורים.
לגופו של עניין, טוענת מקווה ישראל, כי הסעדים שנתבקשו בכתבי התביעה שהוגשו אינם זהים לסעדים שנתבקשו בבקשת הצד, שכן, ההליך בתיק זה עוסק בזכותה של מקווה ישראל לקזז את הסכומים ששולמו על ידה בטעות למורים, ואילו התביעות הפרטניות הנן דרישה לקבל את אותם תשלומים ששולמו ביתר, ואלה ייגבו רק לאחר קבלת פסק דין בכל תיק ותיק.
עוד טוענת מקווה ישראל, כי התביעות הוגשו רק כנגד מורים שפרשו ואינם מועסקים עוד אצלה, וספק אם ארגון המורים בכלל מייצגם.
דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה, כי דין הבקשה, כמות שהוגשה, להידחות, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.
נקדים ונאמר, כי מבחינה עקרונית-משפטית, הצדק עם ארגון המורים ומוטב היה לו המתינה מקווה ישראל עד להשגת פתרון ראוי בסכסוך המתנהל בפנינו לפני שהוגשו כתבי התביעה השונים.
אכן, עניין לנו באותן שאלות של עובדה ומשפט והגשת כתבי התביעה כנגד אחדים מהמורים חותרת לכאורה כנגד החלטת בית דין זה ותחת כל הליך המשא ומתן המורכב, שבית הדין שב וגרם לצדדים לנהל.
אלא שהצדק עם מקווה ישראל בנוגע לשני טיעונים, ואלו הם שהכריעו את הכף לעבר דחיית הבקשה: האחד - ארגון המורים לא נתן הסבר מניח את הדעת מה הוא מקור הסמכות לטעון בשם אותם מורים שפרשו ולבית הדין אין המידע העובדתי הדרוש כדי להסיק כי הפורשים, או למצער, אחדים מהם, עדיין מיוצגים על ידו.
בנוסף, הצדק עם מקווה ישראל, שהמונח "משיכת כתבי תביעה", אינו מונח משפטי המוכר בתקנות סדרי הדין, באשר, כידוע, ניתן לסלק כתבי טענות באמצעות מחיקתם או דחייתם, לפי העניין. מעבר לכך, אין לבית דין זה סמכות להורות על סילוק כתבי תביעה בכלל וסילוק כתבי טענות בתיקים שהוא כלל אינו דן בהם, בפרט.
לפיכך, חרף העובדה, שמן הראוי היה שמקווהישראל תימנע מכל פעולה שיש בה משום יצירת ערוצי התדיינות חלופיים ומקבילים להליך המתנהל בתיק זה, הרי שלא ניתן להיעתר לבקשה כמות שהוגשה.
ודוק. רצונו של ארגון המורים, שהטיפול בבקשה לסילוקן על הסף של התביעות החדשות שהוגשו, ירוכז בידי גורם שיפוטי אחד - מובן, אלא שאין מנוס מלילך בדרך המלך, קרי, הגשת בקשה מתאימה בכל אחד מכתבי התביעה הפרטניים שהוגשו, אגב הבהרה שנתבע פלוני אכן מיוצג ע"י הארגון חרף העובדה שפרש מעבודתו במקווה ישראל.
משעסקינן בבקשה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולנוכח הנימוקים שהובילונו אל התוצאה אליה הגענו, איננו עושים צו להוצאות.
בית דין זה שב וממליץ לצדדים לשוב אל שולחן המשא ומתן ללא דיחוי נוסף.
כאמור בהחלטתי מיום 31.10.13, התיק יובא אלי למעקב ביום 01.12.13.
ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, (24 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.