ארבעים וחמש שנות מאסר לפדופיל שביצע שורת עבירות מין בקטינות

השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:

הקדמת דברים

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע שורה ארוכה של עבירות מין ואלימות שבוצעו בחמש ילדות קטנות. נסיבות ביצוע העבירות פורטו באריכות במסגרת הכרעת הדין, ובמסגרת זו נביא חלק מצומצם מדברינו שם.

            יש לציין, כי במהלך הדיונים בתיק זה יוצג הנאשם על ידי שורה ארוכה של סנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית, אשר התחלפו שוב ושוב אם בשל דרישתו של הנאשם להחליף את הייצוג מסיבות שונות ואם מיוזמתם של הסנגורים שייצגו אותו, עד שלבסוף לימד עליו סנגוריה, בסבלנות ובשקידה ראויים לציון, עו"ד נעם בונדר, אשר גם הגיש סיכומיו בתיק.             עוד יש לציין, כי הדיונים בתיק זה נדחו פעמים רבות ביותר - בדרך כלל ביוזמת ההגנה, אם בשל חילופי סנגורים כאמור, אם בשל הרצון של ההגנה לנסות ולהגיש חוו"ד נוגדת מטעמה לעניין ה-DNA ואם בשל סרובו של הנאשם, לאורך חודשים ארוכים, להגיע לביהמ"ש או לאולם הדיונים. פעמים רבות הנאשם גם ביקש לדחות את מתן עדותו, הגם שהודיע שבכוונתו להעיד בביהמ"ש, אלא שגם לאחר שניאות, סוף סוף, למסור את גרסתו, ביקשה ההגנה אורכות רבות נוספות כדי לאתר מסמכים שונים (כאשר בסופו של דבר הוגשו שני מסמכים, שהושגו בסיוע ביהמ"ש) או עדים (חלק מהדחיות פורטו גם במהלך הדיונים ובהכרעת הדין). יש להדגיש, ששמיעת ראיות התביעה נעשתה בזמן סביר, והעיכוב, אם כן, בסיומו של ההליך, מצוי כולו לפתחה של ההגנה.

כתב האישום - כללי

2.         חמש ילדות קטנות, הצעירה כבת 5 וחצי והאחרות כבנות 9 וחצי, נחטפו בכוח, כל אחת בנפרד, עת היו ליד ביתן, והוסעו, תחת איומים, למקום שומם. שם - תוך שמוש בכוח ו/או באיומים, ביצע בהן החוטף מעשי סדום ומעשים מגונים, ולאחר שבא על סיפוקו - החזיר 4 מהן אל סמוך למקום ממנו נלקחו. ילדה אחת הושארה במקום השומם לאחר שברחה מהפוגע, וחזרה בכוחות עצמה לביתה.

            כל הילדות סיפרו, עם הגעתן הביתה, על הפגיעה בהן, ומיד הוגשו תלונות והילדות נלקחו לביה"ח לבדיקות. בבית החולים גם נלקחו מהילדות משטחים בערכה לדגימת נפגעי עבירות מין, ואלה, כמו גם בגדי הילדות, נשלחו למעבדה הביולוגית במז"פ. זמן קצר לאחר מכן, גם נחקרו הילדות על ידי חוקרות ילדים. בתחתונים של 4 מהילדות נמצאו תאי זרע, אך במשך תקופה ארוכה לא נמצא הפוגע. בכל תיק טיפל בודק אחר במז"פ, ובכל תיק תוייקו תוצאות הבדיקות המעבדתיות באשר ל-DNA שנמצא בתאי הזרע שנדגמו.

המשטרה הקימה צוות חקירה מיוחד בניסיון לאתר את הפוגע והפעילה כוחות רבים, אשר, בין היתר, התפרסו בכבישים ועצרו כל נהג שנסע במכונית שדמתה לתאור המכוניות שניתנו על ידי הילדות (בשלושת המקרים הראשונים היה מדובר ברכב מסוג רנו אקספרס בצבע לבן, ובשני המקרים האחרונים היה מדובר ברכב סובארו בצבע תכלת). הנהגים נדגמו, כמו גם עברייני מין מורשעים שהוזמנו לתחנת המשטרה. כן הופצו שני קלסתרונים שצויירו על ידי צייר שעובד עם המשטרה על פי תאור שמסרו שתיים מהילדות.

            בתאריך 9/5/04, פחות מחודש לאחר הארוע האחרון, עוכב גם הנאשם, כשהוא נוהג ברכב סובארו פרטית, בצבע תכלת, שהיה בבעלותו. הנאשם דמה לקלסתרונים והרכב שבו נסע התאים לתאור הרכב שבו נהג הפוגע באירועים האחרונים, ולכן - הוא הובא לתחנת המשטרה ובהסכמתו ניטלו ממנו דגימות רוק באמצעות שני מטושים. לאחר מכן - שוחרר לדרכו.

דגימות הרוק של הנאשם נשלחו למז"פ, כמו הדגימות שניטלו מעשרות אחרים לפניו, אלא שהפעם תשובת הבודקת במז"פ הייתה, שיש התאמה מלאה ל-DNA שנדגם בתאי הזרע שנמצאו בתחתוניה של הקורבן האחרון. השוואות עם ה-DNA שנדגם בשלושה תיקים אחרים העלו, אף הן, התאמות. לכן, המשטרה שבה ועצרה את הנאשם, והוא נתון במעצר מאז ועד היום.

3.         הנאשם ובאי כוחו שייצגו אותו לאורך כל ההליך לא כפרו בעצם ביצוע המעשים כפי שאלה פורטו בכתב האישום, ויריעת המחלוקת הייתה סביב זהות מבצע המעשים בלבד. ברוח מחלוקת זו נחקרו חוקרות הילדים ונחקרה גם הילדה היחידה, שהעידה בביהמ"ש על המעשים שנעשו בה - היא המתלוננת נשוא האישום השני, הוגשו מסמכים רבים בהסכמה ונחקרו אותם עדים, שהעידו בנוגע לזהות הפוגע וזיהוי הנאשם כפוגע. בסופו של דבר מחלוקת זו הוכרעה לנוכח התאמה בין הפרופיל הגנטי שנתקבל מתחתוניהן של המתלוננות באישומים 1, 3, 4 ו-5 לבין הפרופיל הגנטי של הנאשם, לאור פרטים שמסרו כל הילדות בעת חקירתן בפני חוקרות הילדים - פרטים המצביעים על כך שהנאשם הוא זה שביצע את העבירות (כגון כלי הרכב בהם נעשו העבירות, שהם אותם כלי רכב שהיו בשימושו של הנאשם; תאורו של הפוגע, כפי שגם בא לידי ביטוי בקלסתרונים שצויירו בסיוע שתיים מהילדות, שהוא מתאים לתאורו של הנאשם ועוד), לאור זיהויו של הנאשם במסדר זיהוי חי על ידי המתלוננת נשוא האישום השני, לאור הדמיון שבין המעשים, כך שאישום אחד נמצא מחזק את הראיות שבאישומים האחרים ועוד.

האישומים בהם הורשע הנאשם

4.         כתב האישום הכיל חמישה אישומים נפרדים, אישום לכל קורבן, והנאשם הורשע בביצוע כל האישומים, כדלהלן:

            באישום הראשון הורשע הנאשם, כי בתאריך 7/11/02, סמוך לשעה 10:00, באשדוד, הבחין בקטינה ילידת 13/6/93. הנאשם ביקש מהילדה לבוא עמו להביא את ילדיו מהגן ומשך אותה לרכבו, רכב מסוג רנו אקספרס. הנאשם נהג ברכב ובו הילדה ועצר במקום שומם, שם סגר את חלונות הרכב והפשיט את הילדה מבגדיה, למרות שביקשה ממנו שלא יעשה כן. הנאשם חנק את הילדה, היכה אותה בפניה וסטר לה, ולאחר מכן הוריד את מכנסיו ותחתוניו. הנאשם איים על הילדה ואמר לה, כי הוא חוטף ילדים וכי יביא סכינים ויחתוך אותה, ואח"כ - הוא נישק אותה וליקק אותה בפיה, נגע באיבר מינה והשכיבה בכוח, שכב עליה והכניס את איבר מינו לאיבר מינה, עד שבא על סיפוקו. לאחר מכן, נהג הנאשם ברכב ובו הילדה, שבכתה וביקשה שיחזיר אותה לביתה, והוריד אותה באזור בסמוך לביתה. שם נתן הנאשם לילדה 5 ש"ח ואמר לה " אל תגידי את זה לאף אחד".

            כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לילדה פצע שפשוף בפנים, שפכי דם נקודתיים, שריטות בבית החזה ואדמומית בשפת הפות ובכניסה ללידן.

            היות ובמעשיו אלה חטף הנאשם את הילדה על מנת לבצע עבירות מין, תקף אותה, איים עליה, ביצע בה מעשים מגונים, אנס אותה בכוח, שלא ברצונה ותוך שגרם לה חבלות של ממש ואף ניסה להדיחה מלהגיש תלונה בחקירה על פי דין, הוא הורשע בביצוע עבירות של חטיפה לשם עבירת מין לפי סעיף 374 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) רישא לחוק העונשין; אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיפים       345(א)(1)(3) לחוק העונשין; מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1)(3) לחוק העונשין; ו-הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

באישום השני הורשע הנאשם, כי בתאריך 24/3/03, סמוך לשעה 14:30, נהג ברכב מסוג רנו אקספרס, שהיה ברשותו, באשדוד. במהלך נסיעתו הבחין הנאשם בקטינה ילידת 27/12/93, אשר הייתה בדרכה מבית הספר לביתה.

הנאשם קרא לילדה ושאל אותה היכן מרכז ו' ולאחר שהסבירה לו, ביקש שתראה לו מרכז קרוב יותר. הילדה התקרבה לרכבו של הנאשם על מנת להנחותו, ואז לקח הנאשם את ילקוטה וחפציה, הכניסם לרכבו, תפס את הילדה והכניסה לרכבו, הושיבה - וסגר את דלת הרכב. הילדה התנגדה למעשי הנאשם וניסתה לצאת מהרכב, אך הנאשם הורה לה לשתוק ונסע למקום שומם, שם עצר את רכבו. הילדה החלה לבכות ואז הנאשם איים עליה, כי אם לא תפסיק לבכות ירצח אותה. לאחר מכן החל הנאשם לנשק את הילדה בפניה ובלחייה, הפשיט אותה בכוח מבגדיה, למרות התנגדותה ובקשותיה כי יחדל, והשאיר אותה עם תחתונים בלבד לגופה. הנאשם הוריד את מכנסיו ותחתוניו, הושיב את הילדה עליו והורה לה לחבקו ולנשקו וכן לגעת באיבר מינו. משהילדה התנגדה - לקח הנאשם את ידה בכוח ושם אותה על איבר מינו ואמר לה, כי אם לא תעשה מה שהוא אומר לה - ירצח אותה. לאחר מכן המשיך הנאשם לנשק את הילדה בפניה ובלחייה וחיבק אותה וכן הכניס את ידיו מתחת לתחתוניה וליטף את ישבה. תוך כדי מעשיו אלה אמר הנאשם לילדה שלא תספר לאף אחד, ושזה ישאר ביניהם. אח"כ, הורה הנאשם לילדה למצוץ את איבר מינו והכניס את איבר מינו לפיה על אף שסרבה וביקשה ממנו שיעזוב אותה. הנאשם איים על _, כי ישאיר אותה במקום וכי הוא לא יודע מה יעשה לה. לאחר מכן - נהג הנאשם ברכבו ובו הילדה והורידה בסמוך למקום ממנו חטפה.

            היות ובמעשיו אלה חטף הנאשם את הילדה על מנת לבצע בה עבירת מין, איים עליה, ביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים בכוח ובניגוד לרצונה ואף ניסה להדיחה מלהגיש תלונה על פי דין, הוא הורשע בביצוע עבירות של חטיפה לשם עבירת מין לפי סעיף 374 לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1)(3) לחוק העונשין; מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1)(3) לחוק העונשין; והדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.