אפשרות להארכת מעצר לאחר סיום פעולות החקירה ללא הצהרת תובע

בפתח הדיון התברר כי החקירה הסתיימה והבקשה מתבקשת כעת על מנת לאפשר ליחידת התביעות לעיין בתיק החקירה ולשקול הגשת כתב אישום ובקשה נלווית לצידו.

אף שהבקשה היא למעצר למשך 3 שעות, התנהל באולמי דיון סוער במסגרתו כל צד שטח את טענותיו וביקש לשכנע את בית המשפט בצדקת דרכו ובנכונות הטענות  אשר פורטו על ידו במהלך הדיון.

הבסיס לדיון הסוער שהתקיים הוא הוראות סעיף 17 (ד) לחוק המעצרים, אשר קבע כי: "נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)".

הצדדים שלפני, לא נחלקו על העובדה הבסיסית כי הליך החקירה בעניינו של המשיב הסתיים.

המשיב חשוד בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק ותיק החקירה מלמד כי המשיב אוחז בעבר דומה ובו 2 הרשעות בעבירה זהה.

בעוד ב"כ המבקשת טען כי חרף סיום הליך החקירה בעניינו של המשיב, עדיין בסמכות בית המשפט להאריך את מעצרו לתקופה המבוקשת כעת, טענה ב"כ המשיב כי הוראות חוק המעצרים, אינן מאפשרות זאת והתוצאה היחידה אליה ניתן להגיע כעת בהעדר פעולות חקירה, היא שחרורו של המשיב לאלתר.

החשש במקרה שלפני משחרור שוהה בלתי חוקי הוא הימלטות מהליכי משפט, כשאין חשש לשיבוש הליכי חקירה, שעה שזו הסתיימה.

הצדדים שניהם התייחסו להוראות החוק ולפסיקה הרלבנטית, כשפסיקה זו מוכרת לי ואציין כי אף אני בהחלטות קודמות מצאתי לצדד בגישת ב"כ המשיב והוריתי במקרים דומים כי אין מקום להאריך מעצר חשוד מבלי שהוגשה הצהרת תובע, שעה שהסתיימו פעולות החקירה בעניינו וראו בעניין זה החלטתי במ"י 15048-04-21 מ"י נ' איגור רגידובסקי  שם הפניתי להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בב"ש כב' השופט שלמה פרידלנדר בעמ"י 4696-10-20 היתם אגאבריה נ' מ"י בו בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי "לאחר שהסתיימה החקירה, ובטרם הוגש כתב אישום, וכאשר לא מופעל המנגנון הקבוע של חוק המעצרים עם הצהרת תובע, עם תיחום הזמן הגלום בה, לצורך גישור בין תקופת החקירה והתקופה שלאחר הגשת כתב האישום, לא קיימת בחוק המעצרים סמכות מפורשת לתנאים מגבילים, כפי שמפורט בסעיף 17 (ד) לחוק המעצרים".

ב"כ המבקשת הפנה במהלך הדיון לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 4829/14 פלוני נ' מ"י וכן להחלטות המאוזכרות בפסיקה זו, כשתמצית טענותיו הינה, כי חרף סיום הליך החקירה עדיין בשלב הנוכחי ניתן להאריך מעצר חשוד אף בטרם הגשת הצהרת תובע.

ב"כ המשיב מנגד, התייחסה לפסיקת בית המשפט העליון הנכבד בעניין פלוני נ' מ"י וביקשה לאבחן בין הפסיקה האמורה למקרה שלפנינו, שכן לטענתה הרקע לפסיקת בית המשפט העליון הינו המקרה האינדיבידואלי אשר עמד להכרעה, כשבמקרה האמור דובר על מסוכנות גבוהה וכן על סד זמנים אשר לא אפשר ליחידה החוקרת להגיש הצהרת תובע.