1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום שעניינו הפליה בין דורשי העבודה מחמת דתם ומינם, עבירה על סע' 2, 15 ו-16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן: "החוק"). בכתב האישום נטען כי ביום 7/9/03 עת התייצבה לראיון עבודה בפני הנאשמים הגב' דינה חי, אשר הציגה מועמדותה לתפקיד בודקת בטחונית בשירות הנאשמת 1, הופלתה לרעה על ידי הנאשמים שדחו את מועמדותה בשל דתה ומינה.
2. הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום.
3. מטעם המאשימה העידו הגב' דינה חי (להלן: "המתלוננת"), גב' אניטה יצחק, אשר בתקופה הרלוונטית שימשה כמרכזת תחום שוויון הזדמנויות בעבודה אצל המאשימה (להלן: "הגב' יצחק"), מר יעקב סויד, מפקח עבודה (להלן: "מר סויד"), ומר רמי מגנזי, מנהל הסניפים של פתח תקווה ולוד אצל הנאשמת (להלן: "מר מגנזי").
הנאשמים 2 ו-3 העידו בפרשת ההגנה.
4. בתום פרשת הראיות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
5.
מחומר הראיות שהוצג לתיק ניתן לקבוע את העובדות הבאות:
א. הנאשמת 1 הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה.
ב. הנאשם 2 שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כסגן מנהל שירות באזור פתח תקווה אצל הנאשמת 1.
הנאשם 3 בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש כמנהל שירות אזורי באיזור פתח תקווה אצל הנאשמת 1.
הנאשמים 2 ו-3 מתוקף תפקידם היו אחראים בין היתר על גיוס עובדים לנאשמת 1.
ג. ביום 3/9/03 פורסמה מטעם הנאשמת 1 מודעה בעיתון "קול העיר בני ברק" ובה הצעת עבודה לתפקיד בודקים/בודקות ביטחוניים בישוב אלעד.
ד. המתלוננת, אשה דתיה תושבת אלעד, פנתה לנאשמת 1 טלפונית בעקבות המודעה שפורסמה, ושוחחה עם הנאשם 2 אשר זימן אותה להגיע לראיון.
ג. ביום 7/9/03 התייצבה המתלוננת לראיון עבודה בפני הנאשמים 2 ו-3, אשר בסופו של דבר דחו את מועמדותה לתפקיד המוצע.
6. בסיכומיו טען ב"כ הנאשמים כי העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מנהלית ולפיכך לא היה מקום להגשת כתב אישום בגין עבירה זו בטרם נקטה המאשימה בהליך מנהלי. דרך המלך בעבירות מנהליות הינה הטלת קנס מנהלי ונקיטת הליך מנהלי וההליך הפלילי בעבירות מסוג זה הינו בגדר חריג, אשר לשם נקיטתו היה על המאשימה לערוך לנאשמים הליך שימוע ולהציג נימוקים מיוחדים.
7. אין בידי לקבל טענה זו, מאחר והעבירה נשוא כתב האישום איננה עבירה מנהלית. לפי סע' 1(א) לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1985 (להלן: "חוק עבירות מינהליות"), קביעת העבירה כעבירה מנהלית צריך שתיעשה במפורש בחקיקת המשנה. על פי התוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, מתוך העבירות הקבועות בחוק, העבירה שנקבעה בתקנות כעבירה מנהלית היא עבירה על סע' 8 לחוק (פרסום מודעה מפלה) בלבד.
לא קיימת הוראה נוספת בתקנות הקובעות את העבירות שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בכלל ועבירה לפי סע' 2 לחוק בפרט כעבירה מנהלית. לפיכך בנסיבות העניין לא היה מקום לנקוט בהליך מנהלי ומשכך אף לא היתה מניעה להגיש כתב אישום ללא כל צורך בעריכת שימוע או מתן נימוקים מיוחדים.
היסוד הנפשי הנדרש
8. לטענת המאשימה העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירת אחריות קפידה ולפיכך אין היא טעונה הוכחת יסוד נפשי. לטענת הנאשמים לאור הוראת סע' 22 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), אין המדובר בעבירת אחריות קפידה ולפיכך המאשימה לא הוכיחה קיומו של היסוד הנפשי הנדרש, לאור סברתה המוטעית כי אין היא נדרשת להוכיחו.