אסקוטק אלקטרוני נ' משה מרום

החלטה

1.בפני בקשת המבקש לעיכוב ביצוע הליכים, כהגדרתו בבקשה כאשר כוונתו, עיכוב ביצוע תשלום פסק הדין. הבקשה הוגשה ביום 21/1/13 המשיבים השיבו לבקשה ביום 27/1/13.

2.עיקר טענות המבקש לעיכוב ביצוע - כי יש לו סיכויים להצליח בערעור, כי פסק הדין הטיל על המבקש חיובים כבדים אשר אין הוא יכול לעמוד בהם וכי פסק הדין גרם למבקש ולאשתו הנמצאת בהריון מתקדם להתדרדרות רפואית.

3.המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי ההלכות בעניין עיכוב ביצוע פסק דין כספי ידועות וכי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו. באשר לטענות המבקש כי סיכוייו טובים בערעור נטען, כי הערעור שהוגש תוקף קביעות עובדתיות בפסק הדין וכי סיכויו קלושים. באשר ליתר הטענות שהועלו על ידי המבקש נטען, כי המבקש לא הוכיח כי יתקשה לגבות מהמשיבים כל סכום שישולם להם בעקבות פסק הדין, כי מצבו הכלכלי של המבקש טוב ואף בית הדין הופנה לתצהיר שהגיש המבקש בתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע מיום 13/10/2010 שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש בו נאמר, כי המבקש בנה בית פרטי, כי יוכל להשיב כל סכום שיקבל מהמשיבה וכי יש לו מקור פרנסה קבוע.

4."הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פיו בכל דרך אחרת. מי שזכה בדין זכאי ליהנות מפרי הזכייה, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית הדין בקיום נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מן הכלל". ( עירית קרית ביאליק נ' ד"ר רפאל ורטהיים, לא פורסם, ניתן ביום 26/10/99). "בבתי משפט נתגבשה פסיקה הנוגעת לפרשנות תקנות 468 – 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הדנות בעיכוב ביצוע החלטה עקב פניה לערעור, ולפיה על המבקש עיכוב להראות כי סיכויו טובים הם לזכות בערעור. עליו להביא ראיה כי אם יבוצע פסק הדין, ייגרם לו נזק ויקשה להשיב את המצב לקדמותו. מלבד סיכוי ההצלחה, יישקלו איפוא היטב גם מאזן הפגיעה והתועלת שייגרמו לכל אחד מהצדדים בעקבות ביצוע פסק הדין, או עיכובו. (לובוצקי, סדר הדין המשפט והעבודה פרק 14, עמ' 22 – 21 )

"הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יוענק בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים ועיקרים באלה: שסיכוי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ושהערכת הנזק היחסי שייגרם למערער – המבקש, ממתן צו או אי נתינתו, גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה" ("תנופה" שירותי כ"א ואחזקות (1996) נ' רויטל סיסו לבוטון, לא פורסם ביה"ד הארצי לעבודה, ניתן ביום 14/11/02).

"לעניין סיכוי הערעור, ברור הוא שביה"ד אשר על פסק דינו מערערים אינו יכול לנקוט עמדה. אולם הדרך שהותוותה בפרשת עירית ת"א הנ"ל( עירית ת"א יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח' ניתן ביום 19/11/00 א.א) יש בה כדי לסייע שם נפסק כי אם ביהמ"ש הגיע למסקנה כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני.

5.לאור ההלכות שקבעה הפסיקה, אין בעצם הגשת הערעור או בנימוקים המפורטים בערעור כדי להראות כי סיכויי הערעור טובים כטענת המבקש. יתרה מכך, למבקש קושי רב בהעלאת נימוק זה כלפי הערכאה אשר נתנה את פסק הדין ואף בשל כך אין בטיעון זה כדי לגבש החלטה בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין.

6.לגבי יתר טענות המבקש, לאחר שבחנתי את כל טיעוני הצדדים ואיזנתי בין מכלול השיקולים והטענות ובפרט לאור הוראות הדין והפסיקה סבורני כי דין הבקשה להידחות.

המבקש לא עמד בתנאי הבסיסי לצורך מתן עיכוב ביצוע ולא טען אף, כי אם יזכה בערעור יתקשה לגבות מהמשיבים את הסכומים שישלם בעקבות פסק הדין. המבקש לא הביא כל ראיה מבוססת לטענתו בדבר קשיים כלכליים ו/או התדרדרות הרפואית לה טען.

זאת ועוד, אנו מקבלים את נימוקי המשיבה בהתנגדותה לבקשה

כן יובהר, כי גם אם יגרם למבקש נזק כלכלי, עומד העיקרון כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ג, (12 פברואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.