החלטה
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שני, שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה. כן בפני תגובת המשיב, המתנגד לבקשה.
2. ביום 19.7.12 ניתן נגד המבקשים פסק דין ראשון, על פי חוייבו בפיצוי המשיב בסך 75,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ביום 4.12.12 ניתנה החלטה המבטלת את פסק הדין, ובה הוראה להגיש כתב הגנה, תוך 30 יום. החלטה זו התקבלה אצל ב"כ המבקשים, ביום 12.12.12, כפי שעולה מאישור המסירה שבתיק.
3. ביום 21.1.13, משלא הוגש כתב הגנה, עתר המשיב שוב לקבלת פס"ד בהעדר הגנה. ביום 27.1.13 ניתנה החלטה, לפיה נתבקשו המבקשים להגיב לבקשה זו, או להגיש כתב הגנתם, תוך 14 יום. המבקשים קיבלו החלטה זו.
4. משלא הוגשה תגובה, ולא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק הדין השני, ביום 19.2.13, והבקשה שבפני נוגעת לפסק דין זה.
5. לטענת המבקשים, בא כוחם הכין כתב הגנה, והורה למזכירתו לשגר את כתב ההגנה לביהמ"ש, ביום 8.2.13. המזכירה שיגרה את כתב ההגנה לביהמ"ש באמצעות מערכת "נט המשפט", אך בשל חוסר ניסיונה עם מערכת זו, לא הבינה, כי כתב ההגנה לא נקלט במערכת. לתמיכה בטענה זו צורף תצהיר המזכירה.
לטענת המבקשים, אי הגשת כתב ההגנה נבעה, איפוא, מתקלה טכנית, ולא מזלזול בביהמ"ש או בתובע, ועל כן אין לחסום דרכם אל ביהמ"ש.
6. לטענת המשיב, המבקשים הפגינו זלזול מתמשך בהליכי המשפט, מתחילת התהליך, ואף לאחר שניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה. המבקשים המתינו עד לסוף התקופה המוארכת להגשת כתב ההגנה, ואף אז – לא וידאו כי הוא אמנם הגיע לביהמ"ש. אף ההוצאות בהם חוייבו המבקשים, בעת ביטול פסק הדין הראשון, לא שולמו.
7. סבורני כי התנהלות המבקשים בתיק זה רשלנית, ואולי אף גובלת בזלזול בביהמ"ש ו/או במשיב.
היה על המבקשים להגיש כתב הגנתם בסמוך למתן ההחלטה המבטלת את פסק הדין הראשון (החלטה מיום 4.12.12, שהתקבלה אצלם ביום 12.12.12). רק לפנים משורת הדין ניתנה ההחלטה מיום 27.1.13, המאפשרת למבקשים להגיש כתב הגנתם תוך 14 יום. המבקשים מתייחסים בבקשתם רק להחלטה האמורה, ומתעלמים כליל מחובתם להגיש כתב הגנה קודם לכן, תוך 30 יום מביטול פסק הדין, מועד שחלף כבר עת ניתנה ההחלטה מיום 27.1.13.
צודק המשיב בטענותיו, כי גם לאחר קבלת אותה החלטה לא הזדרזו המבקשים להגיש כתב הגנתם, ולא וידאו כי אכן הוגש והגיע לתיק. התוצאה מהתנהלות המבקשים היא עיכוב בניהול תביעתו של המשיב, אשר הוגשה עוד במאי 2012, ועד עתה לא החל בה דיון ענייני.
8. השיקולים בבקשה לביטול פסק דין פורטו כבר בהחלטתי מיום 4.12.12. אותם שיקולים חלים גם כעת, ועל אף התנהלותם הרשלנית של המבקשים, ראוי להעדיף בירור ענייני וממצה של המחלוקת, טענות המשיב לתקיפה ולגרימת נזק גופני, וטענות המבקשים, המכחישים מעורבותם באירוע.
עם זאת, מאחר ומדובר בבקשה לביטול פסק דין שני, אני רואה לנכון להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיב.
פסק הדין מיום 19.2.13 יבוטל, איפוא, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 6,000 ₪, ובלבד שהתשלום יבוצע תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
עם ביצוע התשלום יודיע על כך ב"כ המבקשים, בצירוף אסמכתא, ופסק הדין יבוטל. בהעדר הודעה על ביצוע התשלום במועד, ייראו המבקשים כמי שזנחו בקשתם לביטול פסק הדין.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.