אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ נ' מ.י.ר הצפון למסחר בע"מ

החלטה

שכר העד בסך 200 ₪, ישולם בשלב זה על ידי התובעת ואתחשב בכך במועד פסק הדין.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

החלטה

שכר העד בסך 400 ₪, ישולם בשלב זה על ידי הנתבעת 2 ואתחשב בכך במועד פסק הדין.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

פסק דין

התביעה שלפני מתייחסת לתאונה שארעה ביום 10.9.07 בכביש החוף באזור שפיים.

לטענת הנהג ברכב התובעת, מר משה אביטל, הוא נסע בנתיב הימני ביותר כאשר לפתע חש מכה מאחור. הוא נוכח לדעת שמשאית שנסעה מאחוריו פגעה בו. הוא לא ידע להסביר מדוע. הוא ציין כי לאורך כל הדרך נסע בנתיב הימני, והוא הגיע מחיפה. הוא דחה את טענת הנתבעים כאילו השתלב לתוך הכביש באותו אזור.

לטענת הנהג במשאית של הנתבעים, מר אמין סעידה, הוא נסע בנתיב הימני. התנועה היתה עמוסה ולפיכך היו כלי רכב שנסעו על השוליים וניסו להשתלב בתנועה. בשלב מסוים ראה את רכב התובעת בשוליים, מאחוריו (מימינו) כאשר לפניו שני כלי רכב נוספים בשוליים. בשלב מסוים התקדמו שני כלי הרכב שהיו לפני רכב התובעת בשוליים, והשתלבו בתוך התנועה. לאחר מכן, נכנס לפתע הנהג ברכב התובעת מהשוליים באלכסון לפני המשאית והמשאית פגעה ברכב התובעת בפינה השמאלית – אחורית.

בדיון שלפני העידו שני הנהגים. אדם נוסף שהיה עם נהג התובעת ברכבו, הוא שותפו לעסקים, לא זומן לעדות. לדברי הנהג ברכב התובעת – מאחר שהוא ושותפו מנהלים מספר חנויות, הם לא נעדרים מהעבודה בו זמנית. הנהג ברכב התובעת חזר על גרסת התובעת לפיה הוא אינו יודע מדוע המשאית פגעה ברכבו מאחור. הוא חזר ואמר שלא השתלב משום מקום.

נהג המשאית העיד כי ראה את רכב התובעת כשהיה על השוליים ולאחר מכן ראה אותו רק ברגע הפגיעה. הוא ניסה לתאר את אופן ההשתלבות של כלי הרכב שנסעו על השוליים לתוך התנועה, אך מתוך עדותו התרשמתי שהוא מסיק מסקנות, מאחר שהודה בהגינותו שלא ראה את רכב התובעת באופן רציף אלא ראה אותו שלושה כלי רכב מאחור, בשוליים, והדבר הבא שקרה הוא שהמשאית התנגשה ברכב התובעת. נוסף על כך, כאשר נדרש נהג המשאית לתאר את אופן הפגיעה, הוא תאר מספר פעמים מגע בין החלקים הקדמיים יותר של דופן שמאל ברכב התובעת (הדלת, הכנף האחורית) – חלקים שלא נפגעו בפועל, אך אילו נפגעו היה הדבר מתיישב טוב יותר עם גרסת נהג המשאית. בשלב כלשהו, כאשר נשאל כיצד היה המגע בין כלי הרכב, השיב "לפי הצילום שראיתי זה צריך להיות כך".

לאחר ששמעתי את שני העדים, ואף לאחר שהתחשבתי בכך שעד תביעה רלוונטי לא התייצב, אני מעדיפה את גרסת התובעת, מאחר שהעד מטעמה ידע לתאר את שהתרחש בצורה ברורה, אף אם לא ידע להסביר מדוע ארעה התאונה. האמנתי לו כי לא השתלב משום מקום לתוך הנתיב הימני. נהג המשאית השלים פרטים מתוך מסקנות שהסיק. יתר על כן, התברר כי נהג המשאית סרב למסור את פרטיו לנהג ברכב התובעת. נהג, המשוכנע כי האחר אחראי לתאונה, אינו מסרב למסור פרטים אלא להיפך – עומד על החלפת פרטים, בפרט לאור העובדה שגם למשאית נגרמו נזקים כלשהם.

לאור כל האמור אני קובעת כי האחריות לתאונה היא של נהג המשאית ועל כן אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה כפי שהוסכמו על ידי הצדדים בהתאם להודעה שמסרו ביום 26.4.10, בסך 8,203 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 1.10.07 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, הוצאות משפט, הכוללות אגרה בסך 666 ₪, שכר בטלת העד כפי שנפסק וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור 15% מפסק הדין שניתן + מע"מ כדין.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

הוקלד על ידי: אפרת סמידי