אמסלם עישה נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

פסק דין

בפני בית הדין ערעור המערערת על החלטת ועדה רפואית מיום 14.2.10 שעל פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 (להלן: החוק).

המשיב טוען כי דין הערר להדחות מאחר ולא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

בא כח המערערת צמצם בהליך זה את ערעורו בשאלת קביעת הנכות הנפשית בלבד.

העובדות

המערערת עברה בילדותה טיפולי הקרנות לצורך טפול במחלת הגזזת בה לקתה.

בשל טיפולי ההקרנות סבלה המערערת מלקויות שונות.

ועדה רפואית ראשונה קבעה את נכותה בשיעור 10% בגין התקרחות דלקתית ובשיעור 10% בגין תגובה דיכאונית על פי סעיף 34 ב' מותאם.

ועדה רפואית לערר בדקה את המערערת וקבעה בגין התקרחות דלקתית 15% ובגין אי התאמה סוציאלית לפי סעיף 34ג' 20% וביטלה את הקביעה לפי 34 ב'. סה"כ אחוזי ליקוי משוקלל הגיעו לכדי 32%.

המחלוקת

האם נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה לעררים בסוגיית מצבה הנפשי ואי ההתאמה הסוציאלית.

הכרעת הדין

בפני הועדה לעררים הוגשה חוות דעת מומחה של ד"ר איוון גולדברגר, פסיכיאטר. חוות דעתו שניתנה ביום 22.10.09 על סמך בדיקה מיום 18.10.09 קובעת כי "לפי דבריה אחרי לידת ביתה הראשונה, פנתה בשנים 1962-1963 למרפאה לבריאות הנפש בשדרות ולאחר מכן היתה במעקב וטפול של רופא משפחה". (עמ' 3 סעיף 5). ביחס לבדיקה הפסיכיאטרית הוא כותב : "הנ"ל בת 72, נראית פחות מכפי גילה, שערה דליל ומקוצר, יחסית מסודרת בהופעתה החיצונית, במודע צלול, מתמצאת בכל המובנים, מדברת לעניין בהתרגשות רבה, אין הזיות, האפקט דיספורי בולט, מותאם, עם הערכה עצמית נמוכה בטחון ירוד וחשק ירוד... החשיבה מאורגנת מגלה מחשבות בעלות אופי חרדתי... פחדים חברתיים, דאגנות ודריכות. אין דילוזיות בזכרון –שכחנות קלה. הקשב ירוד . בוחן המציאות והשיפוט תקינים". ובסיכום חוות הדעת הוא מוסיף "... תופעות של חרדה חברתית ודימוי עצמי ירוד.... ההפרעה התלוותה לאורך זמן בירידה בתפקודה בבית ובחברה".

ומסקנתו היא "להערכתי הנכות הנפשית הצמיתה שנגרמה לנ"ל על ידי סיבוכי ההקרנות נגד גזזת שקבלה בילדותה מסתכמת ב-40% (ד/ה) מותאם של תקנות הביטוח הלאומי".

בבדיקת המומחה הפסיכיאטר בוועדה הרפואית לערר הוא מציין "בת 73, הוקרנה פעמיים בגיל 10, טוענת שלא למדה ולא עבדה, חתנו אותה בכח בגיל 17 בשידוך עם גבר מבוגר ב-10 שנים. אם לששה ילדים.... בטחון עצמי ירוד, רגשי נחיתות, סבלה מהשפלות מצד בעלה, ומצד חברת הילדים, לאחרונה מזה חמש שש שנים סובלת ממצב דכאוני... סגורה בבית לא משתתפת בפעילות חברתית. בבדיקה: נראית כפי גילה מסודרת, קרחות בולטות בקרקפת ... עצובה. פורצת בבכי. אפקט דיכאוני, חרדתי עם פחדים. חשיבה ותפיסה ללא ליקויים. שיפוט תקין. לסיכום, מדובר באשה שהוקרנה... סובלת מפגיעה דרמטולוגית שלאורך כל חייה גרם לה סבל נפשי השפלות דחייה מצד החברה.

לא התקדמה בסולם הסוציאלי והיתה מוגבלת גם בתפקודה. לא רכשה מקצוע ולא עבדה. נכותה בתחום הנפשי על אי התאמה סוציאלית ועל הגבלה תפקודית לפי סעיף 34ג' 20%. הועדה עיינה בחוות הדעת גולדברגר מיום 22.10.09 ומקבלת אותה באופן חלקי מפני שהפגיעה הנפשית קשורה באופן חלקי לטפול ההקרנות שקבלה בילדותה". (דגש שלי ש.ש.).

השוואה של הבדיקה של המומחה ושל בדיקת הועדה מעלה כי הועדה אכן מצאה את הממצאים מאד בדומה למומחה וגם התייחסה התייחסות ספציפית לחוות דעתו תוך שהיא מציינת את ההנמקה מדוע היא מקבלת אותה רק באופן חלקי. זאת ועוד, חוות דעתו של המומחה היא זו אשר אינה מנומקת ואשר אינה מסבירה מדוע יש לתת את סעיף 34 ד/ה ואין הוא מסביר מדוע דווקא בהתאמה זה 40% פרט לידיעה שלנו כי אחוז זה מעביר אותה את הסף המיוחל לצורך קבלת התשלום.

סעיף 34 ג' נוקט לשון "ישנם סימנים אובייקטיבים וסובייקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה -20%". סעיף זה מתאר את מה שהועדה מצאה בדבר אי התאמה סוציאלית ונכות תפקודית. מנגד, סעיף 34 ד' קובע : "ישנם סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה -30%". וס"ק ה' קובע כי: "ישנם סימנים קליניים מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות המגבילות את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה באופן ניכר – 50%".

ניתוח של לשון הסעיף מצביעה כי הועדה הרפואית כן נמקה מדוע אינה מקבלת את המינוחים שבסעיף ד ו-ה' שכן היא מציינת שלא את הכל ניתן לזקוף לעניין הגזזת. יתר על כן, הועדה מדרג ראשון אף קבעה את סעיף 34 ב' ליישום דהיינו שיש הגבלה "באופן בינוני" ואילו הועדה לעררים סברה כי מדובר ב"אופן בולט" ונתנה אחוז נכות גבוה יותר.

מהאמור לעיל עולה כי הועדה לעררים פעלה כראוי. נימקה את הסטייה מחוות הדעת של המומחה שהוגשה בפניה. לא למותר לציין כי המומחה עצמו לא הצביעה על השיקולים ולא נימק מדוע הוא בחר דווקא 40% שעה שס"ק ד' מקנה 30% וס"ק ה' מקנה 50%, שהפער ביניהם גדול והוא לא הצביע על הקונקרטיות של ההתאמה הנדרשת ביחס ללשון הסעיפים ולשוני ביניהם. לעניין זה יצוין כי הגם שמנגנון הגמישות המאפשר סעיף ליקוי מותאם בענייני הגזזת (ע"ע 1363/04 מ"י נ' יפה בן דוד ואח' (טרם פורסם)). אך גם את ההתאמה יש לנמק והמומחה מטעם המערערת לא עשה כן.