החלטה
רקע, וטענות הצדדים:
1.ענייננו בבקשת התובעים למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבות 1 ו-2, המשך עבודות בניה במבנה שהקימו על מגרשן, הגובל במגרשים של המבקשים.
המבקשים הינם אב ובנו. המבקש מס' 1 בעל זכויות במגרש א'89, חלק מחלקה: 49, גוש: 15044, שטחו 765 מ"ר, זאת עפ"י תכנית מפה מצבית שצורפה לבקשה (סומנה ה') (להלן : "המפה המצבית"); המבקש מס' 2 בעל זכויות במגרש ב'90, חלק מחלקה: 50, גוש: 15044, שטחו עפ"י המפה המצבית, 969 מ"ר;
המשיבות מס' 1 ו-2 (להלן: "המשיבות"), יחדיו, בעלות זכויות במגרש ב'89, חלק מחלקה: 49, גוש: 15044, שטחו עפ"י המפה המצבית, 756 מ"ר (להלן: "המגרש", או "מגרש המשיבות").
כפי שניתן לראות במפה המצבית, מגרש המבקש מס' 1 ומגרש המשיבות, שניהם בצורה מלבנית מוארכת בכיוון צפון-דרום, גובלים אחד בשני, כשמגרש המשיבות ממזרח למגרש המבקש מס' 1; מגרש המבקש מס' 2 גובל מצפון במגרש המבקש מס' 1 ובמגרש המשיבות.
כפי שניתן ללמוד מנקודות הגובה שסומנו על המפה המצבית, וכן מטענות הצדדים, מדובר במדרון היורד מזרחה, בהפרשי גובה של כ-8 מר', בין הקצה המערבי של מגרש המבקש 1 לקצה המזרחי של מגרש המשיבות, מרחק כולל כ-41 מר'.
כן למדנו, כי אזור זה צופה מזרחה לכנרת.
2.בפי המבקשים רשימה ארוכה של טענות כנגד חוקיות הבניה שבוצעה עד כה במגרש המשיבות, ושעוד עתידה להתבצע; כן בפיהם טענות כנגד חוקיות היתרי הבניה שהוצאו על ידי המשיבה מס' 1/הועדה המקומית לתכנון ובניה – טבריה (להלן: "הועדה").
לבקשתם צירפו המבקשים חו"ד מומחה – אדריכל ארידור יהודה, לתמוך בטענותיהם כנגד חוקיות ההיתרים וחריגות הבניה שבוצעו ע"י המשיבות, בהשוואה לתכניות החלות באזור.
בין היתר נטען כדלקמן:
א.הבריכה, הממוקמת בחלקו הצפון-מזרחי של המגרש נבנתה, או אושרה לבניה, במרחק של 1 מר' ממגרש המבקש 2, במקום 5 מר', וזאת ללא ידיעתו וללא הסכמתו.
ב.בדיעבד התברר למבקשים, כי המשיבות ביקשו לבנות מבנה בן ארבע קומות, במקום שתי קומות עליהן ידעו המבקשים, וכל זאת ללא שמירת מרחקי נסיגה כדין מקווי הגבולות המשותפים (כפי שיפורט בהמשך), ובהיקף בניה החורג מתכנית תב"ע החלה במקום.
ג.על-אף חריגות הבניה, ניתן למשיבות היתר בניה בלתי חוקי ב-08/05/11, מספרו 20110019.
ד.הבניין המתוכנן שהחל להיבנות חוסם את הנוף הנצפה מבתיהם של המבקשים אל הכנרת, חוסם אויר ואור, גורם לתחושת דוחק, וכן לפגיעה בפרטיותם.
ה.כל שלושת המגרשים נמצאים באזור מגורים ג', ועל-פי סעיף 16.יז'.5 לתקנון התכנית החלה במקום (ג/7505), קו הבניין הצדדי צ"ל 4 מר', ואילו, קו הבניין האחורי, 2 מר'. תחת זאת אושר למשיבות ע"י הועדה קו בניין של 2 מר' בגבול המשותף בין מגרש המבקש 1 למגרש המשיבות, תוך התייחסות לצד זה של המגרש כצד אחורי, ולא צדדי.
ו.סעיף 16.יז.3 לתקנון קובע, כי גובה הבניין לא יעלה על 3 קומות מעל קומה מפולשת, אך ההיתר ניתן ל-4 קומות מלאות, וכך, הפכה קומת העמודים לקומת חניה בשטח כולל של 600 מ"ר, שכביכול הוא תת-קרקעי, אך בחלקים מסוימים ממנו בולט מעל מפלס פני הקרקע.
ז.בוצעה חריגה קיצונית בשטחי הבניה. אחוזי הבניה על-פי סעיף 16.יז.4 לתקנון, 100% למפלס הכניסה, ועוד 60% שטחי שירות.
מאחר ושטח מגרש המשיבות הוא 756 מר', שטחי הבניה המותרים הם 1,210 מ"ר, בלבד, בעוד שבפועל הוקם מבנה עם שטח בניה כולל של 2,044 מ"ר.
ח.אף לאחר מתן צו המניעה הזמני, הותקן קיר "איסקורית" אטום על הגבול המשותף בין מגרש המבקש 1 למגרש המשיבות בגובה 2 מר'.