פסק דין
בפניי בקשה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה ובה מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו המבקשת 1 היא הבעלים של המיטלטלין המפורטים בסעיף 10 לתובענה ואשר מצויים בחזקתה של המבקשת 2, המפעילה בית דפוס ומפעל ברחוב הנפח 21, חולון.
לטענת המבקשת 1, בשנת 2006 היא רכשה את המיטלטלין מחברת פרינט טי בע"מ (להלן: "חברת פרינט"), שהפעילה בית דפוס באותו המקום שבו פועלת כיום המבקשת 2. זאת, לאחר שחברת פרינט נקלעה לקשיים ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. המבקשת 1 מפנה בהקשר זה להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 02/01/06 (להלן: "החלטת ראש ההוצאה לפועל") שלפיה הזכויות על הציוד של חברת פרינט, המפורט באותה החלטה, הועברו לרשותה. בהמשך, כך נטען על ידי המבקשת 1, המיטלטלין הושכרו למבקשת 2, וזאת לאחר שתוכניותיה של המבקשת 1 להקים בית דפוס יחד עם בנה לא יצאו לפועל. לפיכך, טוענת המבקשת 1, כי היא הבעלים של המיטלטלין ולא המבקשת 2, ועל כן - אין המשיבה רשאית לפעול נגדם בקשר לחובותיה של המבקשת 2.
עוד טענה המבקשת 1, כי על אף שהחלטת ראש ההוצאה לפועל מונה שבעה פריטים בלבד, הרי שהיא מתייחסת לכל המיטלטלין שפורטו בסעיף 10 להמרצת הפתיחה - 34 במספר- שכן יתר המיטלטלין מוזכרים בחוות דעת השמאי הפנר המוזכרת באותה החלטה. אין בידי לקבל טענה זו. מלשון החלטת ראש ההוצאה לפועל עולה בבירור, כי כל הציוד שהועבר לידי המבקשת 1 פורט באותה החלטה ("על הציוד המפורט להלן" וכן "הציוד הינו"). לפיכך, אינני סבור, כי יש בחוות הדעת המוזכרת בהחלטה כדי לתרום לבירור התובענה שבפניי, כפי שנטען על ידי ב"כ המבקשים. מעבר לכך, לו סברה המבקשת כי יש בחוות הדעת כדי לסייע לה, היה עליה לפעול נמרצות לאיתור חוות הדעת האמורה (התובענה הוגשה לפני חצי שנה).
נוכח האמור לעיל ולאור עדותו של מר חיים בסרגליק (להלן: "בסרגליק"), נציג המבקשת 2, שלפיה הפריטים מס' 2, 6, 8, 9, 11, 12, 14, 20 ו-21 בסעיף 10 להמרצת הפתיחה הם המוזכרים בהחלטת ראש ההוצאה לפועל (ראו עדות בסרגליק בעמוד 4 והשוו עמוד 3 לתצהיר בסרגליק לסעיף 10 להמרצת הפתיחה), אני קובע כי רק פריטים אלה נרכשו בשנת 2006 על-ידי המבקשת 1.
לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר שהוגש לפניי הגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח, כי כל המיטלטלין המפורטים בסעיף 10 להמרצת הפתיחה הם בבעלותה של המבקשת 1, אלא רק אלה המפורטים בהחלטת ראש ההוצאה לפועל. זאת, מן הטעמים הבאים:
בנוגע למיטלטלין המפורטים בסעיף 10 להמרצת הפתיחה אולם לא בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, לא עלה בידי המבקשים לסתור את החזקה הקבועה בס' 28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 שלפיה רואים את המיטלטלין שעוקלו בחצריו של החייב כנכסיו.
המבקשת 1 טענה, כי היא משכירה את המיטלטלין למבקשת 2, אולם לא ידעה לומר מה התמורה שהיא מקבלת בגינם, ואף לא טרחה להמציא אסמכתאות התומכות בכך שהיא מקבלת תמורה כלשהי. די להפנות בהקשר זה לעדותה שלפיה "מאחר שהסכומים לא קבועים והתשלום לא שוטף, לא חשבתי לנכון להביא, במיוחד כשיש פסק דין שמאשר שהציוד שייך לי" (עמ' 2, שו' 8 לפרוטוקול); "בכל פעם סכום אחר. אני לא יכולה לתת כרגע תשובה" (עמ' 2, שו' 17). גם בסרגליק לא ידע לומר מה הסכום המדויק שהוא משלם למבקשת 1 ומתי. ראוי להפנות בהקשר זה לתשובותיו בחקירה הנגדית שלפיהן "מדי פעם – פעם 2,000 ₪, פעם 3,000 ₪" (עמ' 3, שו' 32); "אני צריך לבדוק עם הנה"ח אם יש לי העתקים של שיקים. בזמן האחרון לא שילמתי" (עמ' 4, שו' 2). העדויות האמורות מעוררות תהיות ותמיהות ואי המצאת ראיות עצמאיות בהקשר לשכירות הנטענת פועלת לחובתם של המבקשים על כל המשתמע מכך.
המבקשת טענה כאמור כי רכשה את המיטלטלין מחברת פרינט בשנת 2006 לטובת הקמת חברה על ידה ועל ידי בנה, אולם תכנית זו לא יצאה אל הפועל. עדותה זו לא מתיישבת עם העובדה שהמיטלטלין נשוא התובענה כוללים ציוד רב ונוסף לזה המפורט בהחלטת ראש ההוצאה לפועל. כך, למשל, המבקשת לא הסבירה מדוע נאלצה לקנות ציוד מיחשוב רב, על אף שהחליטה שלא להקים חברה (ראו סעיף 10 להמרצת הפתיחה, פריטים 27-34).
לאור האמור לעיל, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי שלפיו המבקשת 1 היא הבעלים של הפריטים מס' 2, 6, 8, 9, 11, 12, 14, 20 ו-21 בסעיף 10 להמרצת הפתיחה, ואילו לגבי יתר הפריטים המנויים בסעיף 10 – התובענה נדחית.
המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪. המזכירות תעביר את סכום הפיקדון שהפקידו המבקשים, על פירותיו, לידי ב"כ המשיבה, והיתרה תשולם על ידי המבקשים, ביחד ולחוד, תוך 30 ימים.
ב"כ הצדדים ימסרו תוך 14 ימים העתק מפסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל הנוגעת בדבר.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.