אמזלג(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

החלטה

1.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום ברחובות מיום 2.5.12 (מ"ת 12-02-50194) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת נשק בניגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

על פי הנטען בכתב האישום מתגוררים העורר ואשתו ברח' יעקב סעדיה 11 ברחובות בדירה שכורה.

ביום 26.12.11, נמצאו בביתם, במגירה בחדר השינה, שני כדורי אקדח 9 מ"מ.

באותן נסיבות, החזיק העורר במחסן הצמוד לבית בכלי נשק כדלקמן:

רימון יד "מס' 400";

רימון הלם סינוור "7290";

אקדח עם מחסנית מלאה בכדורי אקדח.

שני הרימונים נמצאו בתוך שקית ניילון עטופה בציפית השייכת לעורר. האקדח נמצא מוסלק בין שני בלוקים לבניה.

3.אין מחלוקת לענין הראיות ככל שהן נוגעות למציאת כדורי האקדח בחדר השינה. כן אין מחלוקת כי מחומר הראיות עולה שהאקדח והרימונים נמצאו במחסן שדלתו אינה נעולה סמוך לביתו של העורר אליו יש לעורר גישה. הרימונים נמצאו בתוך ציפית ממנה הופק פרופיל DNA כשל העורר. האקדח נמצא בציפית התואמת ציפית שנמצאה בביתו של העורר.

המחסן נמצא בקומה העליונה של בית הדירות בו התגורר העורר בעת עריכת החיפוש והגישה אליו איננה לכל דיכפין אלא אפשרית רק מביתו של העורר ומבית שכן נוסף.

במהלך הדיון הוצג בפני צילום וידאו של המחסן וסביבתו (אשר כפי הנראה גם הוצג בפני ביהמ"ש קמא). כפי שציין בימ"ש קמא הגישה למחסן מביתו של העורר אינה קלה ועל מנת להגיע אליו מביתו של העורר יש צורך לצאת לגג שהוא למעשה מרפסת מתוחמת בחומה מעליה יש לעבור כדי להגיע למחסן. באותה מרפסת מצויים חבלי כביסה ועליהם כביסת העורר. דיירי הדירה הנוספת ממנה יש גישה למחסן הותירו בו ציוד שלהם.

4.בימ"ש קמא היה ער לטענת המערער כי פרופיל ה- DNA של העורר נמצא במקרה זה על חפץ נייד ולהבחנה שיש בפסיקה בין פרופיל DNA או טביעת אצבע שנמצאו על חפץ נייד לבין כאלה שנמצאו על חפץ נייח, ואולם סבר כי במקרה זה כאשר ראיית ה- DNA שנמצאה על הציפית אינה הראיה היחידה הקושרת את העורר לנשק והיא מצטרפת לראיות נוספות המחזקות משמעותית את ראית ה- DNA אין בכך כדי לכרסם בראיות לכאורה.

הראיות הנוספות אותן פירט ביהמ"ש הן:

א.התנהגות העורר עובר ובמהלך החיפוש שנערך בביתו ודבריו במועד זה.

כפי שעולה מדו"ח הפעולה שערך השוטר אבי שוורצמן, כשהגיעו השוטרים לביתו של העורר לערוך חיפוש הורה העורר לאשתו שהיתה בבית לא לפתוח את הדלת. כשנשאל על ידי השוטר מדוע הוא מתנגד לעריכת החיפוש אם אין לו דבר להסתיר השיב (בטרם נערך החיפוש ונמצא הנשק) כי הוא מפחד על חייו ו"גם אם יש לי נשק זה בשביל להגן על עצמי מי יגן עליי המשטרה". בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי אמירה זו מהווה ראשית הודייה ויש בה לחזק את המסקנה כי הנשק שנמצא בתוך הציפית במחסן שיש לעורר גישה אליו הוא אכן של העורר.

ב.עוד צויין בדו"ח הפעולה שנערך על ידי השוטר שוורצמן כי בצמוד לחומה ממנה ניתן להגיע מביתו של העורר למחסן בו נמצא הנשק עמד כסא פלסטיק אשר אם עומדים עליו ניתן להגיע למחסן מביתו של העורר. מצויה תמונה של אותו כסא בצמוד לחומה.

ג.כאשר רצו השוטרים לערוך חיפוש במחסן התנהג העורר באופן "חשוד" ו"לחוץ" ועשה כל מאמץ על מנת להרחיק את עצמו מהמחסן ולמנוע את עריכת החיפוש בו.

ד.העורר הכחיש בהודעתו במשטרה כי אמר את הדברים המיוחסים לו כמפורט בדו"ח הפעולה של שוורצמן, כי נכנס אי פעם למחסן או כי רכוש שלו מצוי במחסן, כן הכחיש כי היה כסא המקל את הגישה למחסן והכחיש כל קשר לציפיות בהם נמצאו הרימונים והנשק.