אמ.ג'י.אס ספורט טרדינג בע"מ נ' עיר המותגים בע"מ ואח'

פסק דין

כללי

בפניי תביעה כספית על סך של 112,959 ₪ שמהותה חוב כספי בגין סחורה שסופקה.

התובעת, חברת אמ.ג'י.אס ספורט טרדינג בע"מ, עוסקת (בין היתר) בייבוא ובשיווק נעליים (להלן- "התובעת").

את התביעה הגישה התובעת כנגד חברת עיר המותגים בע"מ, המחזיקה בחנות להנעלה ומוצרי ספורט בשם "נבחרת פתח תקווה" הנמנית על לקוחות התובעת (להלן- "הנתבעת 1" או "החייבת"), וכנגד מר ברוך ליבר, שהינו כביכול בעליה של הנתבעת 1 והערב לחובותיה (להלן- "הנתבע 2" או "הערב").

על-פי כתב התביעה, הפרו הנתבעים 2-1 את התחייבויותיהם לשלם תמורת סחורות שרכשו, וחרף דרישות חוזרות ונשנות מצדה של התובעת, לא שולם החוב בגין הסחורות.

ביום 19.3.2009 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1, המחייב אותה לשלם לתובעת את סכום התביעה.

התביעה בפניי נותרה, אפוא, רק ביחס לנתבע 2.

עיקרי טענות הצדדים

טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן:

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי בין הצדדים שררו יחסי מסחר, לפיהם התובעת סיפקה ומכרה לנתבעים 2-1 סחורות שונות.

לטענת התובעת, הנתבע 2 הינו הבעלים של הנתבעת 1 והערב לחובותיה לפי כתב ערבות משנת 2004 (להלן- "כתב הערבות" או "הערבות" או "שטר הערבות") והסכם קונסיגנציה משנת 2008 (להלן- "ההסכם" או "הסכם הקונסיגנציה").

כמו כן, ובנוסף לכתב הערבות של הנתבע 2 כלפי התובעת, טוענת התובעת כי בהתאם לסעיף 4 להסכם, התחייב הנתבע 2 לפרוע את החשבונות ולשלם את מלוא התמורה הכספית בגין הסחורה שתירכש מהתובעת.

לטענת התובעת, הנתבעים 2-1 רכשו ממנה סחורות אך לא עמדו בהתחייבותם לשלם בעבור סחורות אלו. יתרת חובם של הנתבעים 2-1 בגין סחורה שסופקה להם עומדת, על-פי הנטען בתביעה, על סך של 112,959 ₪.

לטענת התובעת, כל ניסיונותיו של מנהל התובעת ליצור קשר עם הנתבעים 2-1 בקשר להסדרת החוב, לא צלחו.

התובעת טוענת, כי על הנתבעים 2-1 לשלם לה את סכום התביעה מכוח הוראת כל דין, לרבות ובמיוחד חוק החוזים, דיני עשיית עושר שלא במשפט ומכוח ההסכם.

טענות הנתבע 2:

הנתבע 2 טוען, כי דין התביעה כנגדו להידחות או להימחק על הסף, מחמת היותה קנטרנית וטורדנית וחסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי, כמו גם מחוסרת עילה ויריבות משפטית כנגדו.

לטענת הנתבע 2, שטר הערבות פקע, בטל ו/או חסר תוקף משפטי, לאור העובדה שהוחתם על-ידי התובעת על שטר ערבות לגבי הזמנה שבוצעה בשנת 2004 ו/או חובות שנוצרו על-ידי החייבת בשנת 2004. על כן, נטען כי התובעת אינה יכולה לעשות שימוש בערבות זו לגבי חובות שנוצרו לכאורה בשנת 2008.