אלמסרי נ' מכללת מרים ואח'

פסק דין

התובעת, הגב' אלמסרי, תבעה את המכללה לאופנה "מרים", [להלן: "הנתבעת 1" ] ואת קאנאל קליט בע"מ [הנתבעת 2] החברה המפעילה את הנתבעת 1, בשל אי עמידה בתנאים להם התחייבו הנתבעות עובר לחתימת הסכם עם התובעת.

לטענתה של התובעת, בעת הרשמתה ללימודים במגמת עיצוב וציור אופנה אצל הנתבעות, הובטח לה כי במהלך הלימודים תרכוש מיומנויות בתחום התדמיתנות [ כולל הרכבה ] וציור אופנה; כמו כן, לטענתה, הובטח לה כי הלימודים ילוו בהדרכה צמודה לכל תלמיד. משכך נרשמה ללימודים. התובעת התחייבה לשלם את שכר הלימוד, בסה"כ 19,000 ₪ ב-19 שקים דחויים לפקודת מכללת מרים.

התובעת החלה את לימודיה ואף שילמה בזמן כמתחייב מההסכם עם מכללת מרים במשך שישה חודשים; אולם, במהלך הלימודים ראתה כי שעות הלימוד אינן מספיקות לעמידה בהכנת המטלות המוטלות על הסטודנטים במהלך השיעור. משראתה כי אין היא עומדת בדרישות הלימודיות, פנתה ביוזמתה למורים במהלך השיעור ו/או לפני/אחרי השיעור וביקשה את התמיכה האישית והליווי לו התחייבו לפניה במעמד הרשמתה ללימודים.

לטענתה לא קיבלה את אותה תמיכה ועל כן הפער בין החומר הנלמד בכיתה ליכולותיה של התובעת הלך וגדל. כשהתובעת ראתה כי כל בקשותיה לעזרה אינן נענות ע"י מוריה בכיתה או הנהלת המכללה לא נותר לה, לגישתה, אלא לעזוב את הלימודים.

התובעת טוענת כי נרשמה מלכתחילה ללימודים מתוך רצון עז ללמוד מקצוע, אשר על כן עם עזיבתה נרשמה למכללה המלמדת לימודים מקבילים.

התובעת טוענת כי לא רק שאין היא צריכה לשלם את שכר הלימוד לו התחייבה בהסכם עם הנתבעות אלא אף מגיע לה פיצוי בסה"כ 30,000 ₪ היות והנתבעות רימו אותה, הטעו אותה והציגו לה מצג שווא בעת חתימת ההסכם.

מאידך טוענות הנתבעות כי התובעת נרשמה ללימודים לאחר שקראה וחתמה על טופס הרשמה הכולל הסכם בין הצדדים.

בסעיף 5 להסכם כתוב מפורשות, כי גם אם יופסקו הלימודים, בכל עת, לא תהייה התובעת משוחררת מהתחייבותה כלפי מכללת מרים וכי יהיה עליה לשלם את שכר הלימוד במלואו. התובעת הצהירה בסעיף 10 לחוזה כי קראה את כל התנאים המפורטים בהסכם וחתמה עליו. בנוסף התובעת הפסיקה את לימודיה לאחר תשעה חודשים שהם מחצית מתקופת הלימודים. לגישת הנתבעות התובעת בחרה ביוזמתה ללא סיבה מוצדקת להפסיק את לימודיה וכי התביעה נגועה בחוסר תום לב ועל כן יש לדחותה על הסף.

אין חולק כי בעת נרשמה התובעת ללימודים במכללת מרים חתמה התובעת על ההסכם מתוך כוונה כנה ללמוד ולסיים את הלימודים אליהם נרשמה. אולם גם אם הנתבעות לא סיפקו את צפיותיה של התובעת לעניין הלימודים בהם בחרה, לא מצאתי בהתנהלותן מעשה של מרמה או הטעיה; יחד עם זאת יכול וסטודנט ימצא כי אין הוא מתאים ללמוד במוסד זה או אחר.

מכל האמור לעיל היות והתובעת שלמה עבור 6 חודשים ולאור תלונותיה החוזרות של המתלוננת בפני הנהלת מכללת מרים ומוריה כפי שעלה מעדות שני הצדדים אני מתרשם כי הקושי ואי הבנת החומר הנלמד, אותו חוותה התובעת הינו אמיתי.

על כן נראה לי נכון לקבוע כי הנתבעות לא יפצו את הנתבעת ואילו התובעת לא תשלם את יתרת שכר הלימוד לנתבעות.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ט"ז אב תש"ע, 27 יולי 2010, בהעדר הצדדים.