פסק דין
רקע עובדתי וטענות הצדדים:
1.ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי (להלן: "המשיבה") מיום 23.12.13, בה הוחלט שלא להעניק למערער סיוע משפטי בשל חוסר סיכוי משפטי, בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק").
2.המערער פנה אל המשיבה לשם קבלת סיוע משפטי לצורך הגשת בקשה להכרזתו כפושט רגל. בקשת המערער נדחתה מחוסר סיכוי משפטי, לאחר שהמשיבה ציינה במכתב הדחיה כי בעבר ניתן למערער סיוע משפטי בהליך פשיטת רגל וניתן צו כינוס בעניינו של המערער, אך המערער לא שילם ולא הגיש דוחות ומכאן בוטל צו הכינוס ע"י בית המשפט. מצבו הכלכלי מאז לא השתנה ועל כן אין סיכוי כי יוכרז כפושט רגל, ואין מקום למתן סיוע משפטי.
מכאן הערעור שלפני, בו עותר המערער ליתן לו סיוע משפטי לצורך הגשת בקשה להכרזתו כפושט רגל ומציין כי הוא מעוניין בייצוג של עורך דין שיסייע לו בהגשת בקשה חדשה.
3.המשיבה בתגובתה ציינה כי זוהי פנייתו השלישית של המערער בנושא זה וכי למערער ניתן סיוע עוד בשנת 2005 להליך פש"ר, כאשר ניתן צו כינוס בעניינו והוא חויב בתשלום חודשי בסך 500 ₪, תשלום בו לא עמד ומכאן בוטל ההליך. גם בשנת 2011 ניתן שוב סיוע למערער בהליך פשיטת רגל, וניתן צו כינוס במסגרתו חויב המערער בתשלום חודשי בסך 1,200 ₪ בו לא עמד ומכאן בוטל צו הכינוס משהמערער לא שילם דבר.
עוד טענה המשיבה כי משניתן פסק דין חלוט הדוחה את הבקשה למתן צו כינוס או מבטל את ההכרזה כפושט רגל הוא יוצר מעשה בית דין ויש לפרש בצמצום אפשרות לפתוח שוב הליך פשיטת רגל. במקרה זה המערער לא הצביע על נסיבות חדשות ולכן סיכוייה בקשה נוספת לפשיטת רגל להתקבל קלושים. הודגש, כי המערער אינו עובד שנים רבות, מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה ואין באפשרותו לשלם כספים במסגרת הליך פשיטת רגל, ומכאן הסיכוי שיעמוד בדרישות ההליך קלוש ולאור האמור נדחתה הבקשה לקבלת סיוע משפטי להגשת בקשה נוספת.
5.בדיון בפניי חזר המערער על טענותיו תוך שהדגיש, כי הוא לא שילם את הכספים בהליך פשיטת הרגל כיוון שלא יכל לשלם סכום של 1,200 ₪ כתשלום חודשי אלא ביקש לשלם סכום של 500 ₪ בלבד. יצוין, כי לא היה למערער הסבר מדוע לא שילם לפחות סך של 500 ₪ בתשלום חודשי, פרט לכך שלדבריו לא הוציאו לו שובר לתשלום. עוד טען המערער כי ניסה ליצור קשר עם עוה"ד או עם פקידתו, אך ללא הצלחה.
ב"כ המשיבה חזר על עמדתו תוך שציין, כי הוא יברר את טענות המערער מול עורך הדין מטעמם אשר ייצג את המערער בהליך פשיטת רגל ויגיש תגובה משלימה ובה התייחסות לטענות אלו.
6.בהשלמת התגובה שהוגשה ביום 12.2.14 חזרה המשיבה על עמדתה, תוך שהפנתה לתגובת עורכי הדין שייצגו את המערער בהליך פשיטת הרגל, בה צוין כי המערער לא הגיע לפגישות עימם אלא לאחר מספר חודשים; לא העביר מסמך המעיד על מצבו הרפואי; לא שילם 500 ₪ מדי חודש כמו שהבטיח, למרות שזהו הסכום שהוא ציין שיוכל לשלם; לא הגיש דוחות כנדרש למעט דו"ח אחד; ואף לא התייצב לדיון בעניינו בבית המשפט המחוזי בהליך פשיטת הרגל, למרות שהודע לו על דיון מספר פעמים ומכאן בוטל צו הכינוס.
דיון והכרעה:
7.מטרתו של חוק הסיוע המשפטי היא מימון של ייצוג משפטי למי שנזקק לכך, אך ידו אינו משגת לממן ייצוג משפטי בעצמו. עם זאת, המשאבים המצויים בידי המדינה בעניין זה הם מוגבלים, ועל כן קבע המחוקק מבחנים לקביעת הזכאות לסיוע משפטי לצורך חלוקת משאבים אלו.
סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי קובע כדלקמן:
"ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שעניינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות..."
מכוח סעיף זה מוטל על המשיבה לבחון את סיכויי התביעה, כאשר מונחת בפניה בקשה למתן סיוע משפטי. זאת, בכדי שלא יבוזבזו כספי הציבור על מתן סיוע משפטי להליכים שהינם הליכי סרק, או שהסיכוי שבצידם הינו נמוך ביותר, או לא קיים כלל.
8.במקרה דנא, לאחר בחינת טענות הצדדים הן בכתב והן בעל-פה, מצאתי כי דין הערעור להדחות וכי החלטת המשיבה לדחיית הבקשה בשל העדר סיכוי משפטי מבוססת ובדין יסודה.
9.המערער זכה לייצוג בבקשה להכרזתו כפושט רגל ובהליך פשיטת רגל פעמיים - הן בשנת 2005 והן בשנת 2011. בשתי הפעמים המערער לא עמד בדרישות הליך פשיטת הרגל, לא שילם התשלומים כנדרש, לא הגיש הדוחות ומכאן בוטל ההליך. יתרה מכך, בהליך האחרון המערער אף לא התייצב לדיון בבית המשפט ולא עמד בתשלום שנקבע ע"י בית המשפט, גם לא תשלום מופחת של 500 ₪, תשלום אותו ציין בפני עורך הדין שייצגו אותו מטעם המשיבה כי הוא יכול ומתעתד לשלם, ולמרות זאת לא עשה כן.
מכאן נראה כי אין בסיס לדברי המערער בדיון בפניי לפיה הוא רצה לשלם סכום מופחת, בעוד שבפועל שילם במהלך כל ההליך שני תשלומים בלבד, כאשר ברי כי לו רצה, יכול היה לשלם תשלומים נוספים ולו בסכום מופחת.
10.בשים לב לכל האמור, נראה כי אכן אין סיכוי משפטי סביר לבקשת המערער, בפעם השלישית, להכרזתו כפושט רגל ולפתיחת הליך פשיטת רגל. מכאן, משלא קמו כל נסיבות חדשות; כאשר למערער ניתנו כבר הזדמנויות במסגרת הליכים קודמים בהם ניתן לו סיוע משפטי; הרי הסיכוי כי בית משפט יכריז עליו כפושט רגל הינו אכן קלוש.
11.כפי שצוין במקרה בו סיכויי התביעה נראים קלושים, הרי למשיבה שיקול דעת שלא להעניק סיוע משפטי בהעדר סיכוי סביר לתביעה. המשיבה שקלה את בקשת המערער באופן ענייני והחלטתה שלא להעניק לו סיוע משפטי פעם נוספת , מבוססת כדבעי.