אלון רועי נ' זמיר שרותי כח אדם בע"מ

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין בגין עבודתו בנתבעת. הנתבעת טענה כי התובע אינו זכאי לפיצויי הלנה כלשהם וכי עשתה את המוטל עליה לשלמם בזמן.

העובדות

התובע עבד בנתבעת מ-13.4.07 ועד ל-30.9.08.

כמפורט בתלושי השכר עבד כעובד שעתי במשרה חלקית במשמרות שהשתנו מעת לעת.

לאורך כל תקופת עבודתו שולמו לתובע מלוא זכויותיו לרבות גמר חשבון חופשה והבראה.

התובע חדל לעבוד בנתבעת משבחר להקלט בתעשיה האוירית ולעבוד שם מיום 1.10.09.

מלוא פיצויי הפטורין שולמו ביום 2.6.09 בסך 4,866.2 ₪ וכן שולם במועד זה מרכיב גמר חשבון של יתרת ימי חופשה והבראה בסך 1,835.1 ₪. (ת/4).

התובע פנה לנתבעת לקבלת תשלום פצויי פטורין חרף השתלבותו בתעשיה האוירית וסוכם ביניהם כי ינתן לו מענק פרישה בסך 7,658.2 ₪. מסמך כאמור סוכם בין הצדדים.

המחלוקת

האם זכאי התובע לפצויי הלנה בגין התקופה שמהפסקת עבודתו ועד לקבלת מלוא התשלום.

הכרעת הדין

הנתבעת טענה כי תביעה זו הינה תביעת סרק מאחר והנתבעת אישרה הסכם פרישה של התובע וכן תשלום בסך 7,658.2 ₪ במסגרתו הצהיר התובע כי אין לו כל תביעות.

גרסתה זו הוכחה בפנינו באופן חד משמעי עם צירוף נ/1 שהינו פשרה והודעת סילוק. התובע הודה כי חתם על נ/1 (עמ' 3 שו' 2-3). במכתב זה נאמר מפורשות כי הוא על פי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורין וכי המסמך מהווה הודעה בדבר פשרה "בכל הנוגע לתשלום פיצויי פטורין ופיצויי הלנה המגיעים לי והודעה כי סולק לי מלוא חוב פיצויי פטורין". מסמך זה נושא תאריך 18.3.09. עוד מצוין שם כי בעת החתימה משוחררת לבעלותו קרן אילון לרבות פיצויי פטורין.

התובע אישר בעדותו כי "ב-18.3 יוסי הגיע אלי להביא לי את הפצויים. בבית. יש לי שיחה מוקלטת. חתמתי. היהמסמך שלא חתמתי עליו במרץ. ארבעה חודשים מיום שפוטרתי אחרי ששיחות נערכו הוא הגיע אלי הביתה. אני לא הייתי מוכן לחתום על הטופס ההוא הוא הביא לי כמה טפסים לחתום. זה לא היה הטופס של נשוא הפצויים. מה שאז לא חתמתי עליו, לא ייחסתי לו משמעות בזמנו ולא חתמתי עליו. .. ". ברור מעדותו כי הנתבעת היתה מוכנה לשלם את מלוא הפצויים כבר ב-18.3.09 על כן יש לדחות את תביעתו לפצויי הלנה עד אוגוסט2009. זאת ועוד, בת/4 מצוין התאריך 19.5.09 דהיינו גם במאי היתה נכונה הנתבעת לשלם את התשלום.

זאת ועוד, התובע מאשר כי עזב מרצונו ונקלט לתעשיה האוירית (עמ' 3 שו' 16-17, 24-29).

התובע גם מאשר בת/3 מכתב מטעמו ב-27.4 כי לפני חמישה חודשים התבקש להגיע למשרדי החברה בירושלים על מנת לקבל את פצויי הפטורין (ת/3 סעיף 1, ועמ' 3 שו' 30-32). דהיינו כבר בדצמ' 2008 היתה הנתבעת נכונה לתשלום הפצויים ואף זמנה אליה את התובע לצורך כך.

רק מהאמור לעיל עולה כי תביעתו של התובע היא תביעת סרק שכן ממועד הפסקת עבודתו בנתבעת ועד להגשת התביעה לרבות בסמוך ותכוף לאחר עזיבתו עמדו לרשותו כספי הפצויים בנתבעת והוא זה אשר נמנע מלקחתם. בנסיבות אלו לא קמה סיבה חוקית או ערכית או אחרת להשתת פצויי הלנה על הנתבעת.

התובע טען כי משהוצא ת/1 מכתב פטורין ביום 1.9.08 מאת הנתבעת הרי שאוטומטית בסמוך לכך היו צריכים להשתלם פצויי הפטורין. יודגש כי המכתב נושא כותרת "סיום עבודה". גם תוכנו מתייחס להודעה על סיום עבודה. המילה פטורין לא מוזכרת.

התובע ניסה להעזר בת/2 תמלילי שיחות עם יוסי ועם עזרא אולם מתמלילי השיחות עולה כי היתה נכונות לתשלום גם מטעם עזרא וגם מטעם יוסי בכפוף לחתימה על מסמך.