אלון נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על עונשו של המערער, אשר הוטל על ידי בית משפט השלום לתעבורה בת"א יפו (כב' הש' נועה פראג-לבוא) ביום 13.07.10.

המערער הורשע, עפ"י הודאתו, בכתב אישום מתוקן, על פיו, ביום 02.10.06 נכנס לצומת בניגוד להוראות הרמזור האדום, גרם לתאונת דרכים, תוך שהוא נוהג בקלות ראש.

כל זאת עשה המערער עת הוא פסול לנהוג, כשהוא יודע זאת, והוסיף 12 ימים אחרי שרישיונו הופקד במזכירות ביהמ"ש לתעבורה באשדוד, שם הוטל עליו עונש הפסילה.

נכון שהפסילה במקורה הוטלה כבר בשנת 2002, אלא שבשל כך שהמערער שהה ארוכות בחו"ל, ההפקדה של הרישיון הייתה בשלב מאוחר.

בית משפט קמא, לאחר שהרשיע, כאמור, את המערער עפ"י הודאתו, גזר את דינו לקנס של 3,000 ₪, פסילה מותנית, מאסר מותנה ובעיקר 18 חודשי פסילה בפועל, כשעליהם עיקרו של הערעור.

מדובר במערער שיש לו רישיון נהיגה משנת 1981, לחובתו הרשעות קודמות עובר לגזר הדין בבית משפט קמא בכמות של 33 הרשעות בעבירות, לרבות עבירות מסכנות אדם , בנהיגה במהירות מופרזת, שימוש בפלאפון בנהיגה עוד.

עבירה של נהיגה בעת פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה הינה עבירה חמורה המצדיקה עונש חמור, בוודאי מקום שהיא מצטרפת לעבירות הקשורות במגמת התאונה, תוך כניסה לצומת ברמזור אדום.

אף אם העונש במידת מה ח ור ואינני בטוח שכך, ידועה ההלכה, לפיה ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל בערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה, למשל, ע"פ 3015/09, מ"י נ' פואד קדיח (לא פורסם) מיום 20.07.10.

הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין, ובהסכמת המדינה, הנני קובע שהמערער ישלם את הקנס המקורי שהוטל בבית משפט קמא עד ליום 15.11.10.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי