א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
933-07
24/04/2008
|
בפני השופט:
שוורץ אורן
|
- נגד - |
התובע:
1. רביבו נני 2. רביבו שלום 3. רביבו אורנה
עו"ד שחר יריב ואח'
|
הנתבע:
1. כליפה נטלי 2. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
עו"ד הרמן מקוב ושות'
|
פסק-דין |
הרקע לתביעה:
1. עניינה של התביעה שלפניי באירוע, במסגרתו לא עלו התובעות, נני רביבו ואורנה רביבו, לטיסת אל-על 322 ממארסיי לתל-אביב. לטענת התובעות, האחריות לכך היא, על חברת אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "
אל-על") ואחראית הטיסה, נטלי כליפה (להלן:"
נטלי"). סכום התביעה הועמד על 132,825 ש"ח.
טענות התובעות
:
2. התובעת 1, נני רביבו (להלן: "
נני") והתובעת 3 אורנה רביבו (להלן: "
אורנה") רכשו מאל- על 2 כרטיסי טיסה מישראל לצרפת ובחזרה. התובע 2 , שלום רביבו (להלן: "
שלום") הינו בעלה של נני. התובעות ושלום הגיעו לצרפת, לעיר קאן, לצורך השתתפות באירוע משפחתי.
3. ביום 6.12.06 , לאחר האירוע, הגיעו לשדה התעופה במארסיי כדי לחזור ארצה. לטענתן, בשל מזג האוויר הסוער, הנסיעה לשדה התעופה ארכה כשלש שעות.
4. התובעות נשאו עימן ארבעה תיקים: שני תיקי צד ושתי מזוודות. בכתב התביעה נטען שהתיקים נשקלו על ידי עובדי חברת שירותי הקרקע בשדה התעופה, ונמצא כי משקלם הינו כמפורט להלן: תיק צד במשקל 5 ק"ג, תיק צד במשקל 7 ק"ג, מזוודה במשקל 22 ק"ג ומזוודה במשקל 23 ק"ג.
5. למרות זאת, התובעות נתבקשו על ידי אל-על לשלם 280 יורו, במזומן בלבד, עבור עודף כבודה של 20 ק"ג. הסכום הנדרש לא היה ברשותן, ומשכך לא יכלו לשלם.
6. מטעם אל-על, פעלה בשדה התעופה במארסיי מנהלת הטיסה, נטלי. לטענת התובעות, נטלי נהגה בהן בזלזול, בגסות ובקוצר-רוח. כך, היא סירבה לבקשתן לשלם בכרטיס אשראי ישראלי וכן סירבה לתת להן לבצע שיחת טלפון מדלפק הקבלה כדי שתוכלנה לגייס את יתרת הסכום.
7. התובעות המתינו במשך שעתיים בשדה התעופה. בפרק זמן זה פנו מספר פעמים לנטלי וכן לדיילי הקרקע ואנשי הביטחון, על מנת שנטלי תאשר להן למצוא פתרון לבעיה שנוצרה, ובכל זאת לעלות למטוס, אך ללא הועיל.
8. לבסוף הטיסה המריאה, ללא התובעות. משכך, התובעות התקשרו לשלום ממשרדי אל-על כדי שיגיע לאספן משדה התעופה. כמו כן, נאלצו לאתר את תיק הצד והמזוודה, שכבר נשלחו למטוס.
9. לטענת התובעות, היה חשוב להן להגיע ארצה בזמן המיועד, ראשית בשל הדרישות של מקום עבודתה של אורנה שתשוב בזמן, ושנית בשל העובדה שהנסיעה הייתה כרוכה בתשלום למטפלת שתשמור על הילדים. בנסיבות אלה, הן נאלצו לרכוש כרטיסי טיסה בחברת "אליטליה" בעלות של 480 דולר לכרטיס.
10. לטענת התובעות, לא פרקו דבר מן התיקים כאשר עלו לטיסת של חברת "אליטליה". עם זאת, לא גבתה מהן "אל- איטליה" תשלום נוסף בגין כבודה.
11. טענת התובעות היא כי הנתבעות הפרו את החוזה עימן, וכן שהתרשלו כלפיהן ולא נהגו כחברת תעופה סבירה ובכך גרמו להן נזק.
12. משכך, תובעות את נזקיהן כמפורט להלן:
א. א. עלות שני הכרטיסים לטיסת "אל-על" : סך 739 דולר, שווה ערך
ל-3,180 ש"ח.
ב. ב. עלות שני הכרטיסים לטיסת "אליטליה": 964 דולר, שווה ערך
ל-4,145 ש"ח.
ג. ג. עלות הדלק בגין הנסיעות מקאן לשני שדות התעופה:
1,000 ש"ח.
ד.
ד.
נזק בשל פיטוריה של אורנה מעבודתה:
49,000 ש"ח.
ה. ה. אובדן של 60 ימי עבודה:
7,000 ש"ח.