בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) בטענה, שמשיבה 2 אינה מכבדת באופן מלא את כרטיסי ה"גיפט קארד" מבית לאומי קארד המונפקים על ידי משיבה 1 (להלן – הכרטיס), וזאת בניגוד לפרסומים של משיבה 1 ומבלי שתיידע את ציבור המחזיקים בכרטיס זה, שבחלק ממחלקות משיבה 2 ניתן לממש את הכרטיס באופן חלקי בלבד.
על פי הנטען בבקשת האישור, משיבה 2 אינה מאפשרת ללקוחותיה לשלם באמצעות הכרטיס באופן מלא עבור מוצרים שונים במחלקות מסוימות המופעלות על ידי זכיינים (להלן – מגבלת הזכיינים).
עוד נטען, שמשיבה 2 מציגה את מוצריה ללא הפרדה בין המוצרים שניתן לממש באמצעות הכרטיס באופן מלא לבין מוצרים שניתן לממש באופן חלקי בלבד. ציבור המחזיקים בכרטיס אינו יכול לדעת באלו מהמוצרים ניתן לממש את הכרטיס באופן מלא ואלו באופן חלקי, אלא בעת התשלום בקופה.
הטענות שהועלו בבקשת האישור הופנו נגד שתי המשיבות יחד, וכפי שעולה בבקשת האישור:
"מכל האמור לעיל עולה, שמדובר בשיטה, בה 'הום סנטר' אינה מכבדת את ההטבות ש'לאומי קארד' מתחייבת להעניק, או, אם נהפוך את הדברים, 'לאומי קארד' אינה מודעת לכך, שפרסומיה אינם תואמים את המתבצע בשטח ע"י 'הום סנטר', כך ששתיהן שותפות להטעיה ולנזק."
ביום 12.12.2016 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור, היא הבקשה שלפני. הבקשה נתמכת בתצהירים מטעם המבקש ובא כוחו.
בבקשת ההסתלקות, אישרה משיבה 2 את הטענה בדבר מגבלת הזכיינים וציינה, שבעקבות הגשת בקשת האישור פעלה לעדכון ופרסום מגבלת הזכיינים בכל סניפיה. הפרסום מופיע בפתח כל מחלקה המופעלת על ידי זכיין וכן בקופת שירות הלקוחות. משיבה 1 אף היא פעלה לעדכון אתר האינטרנט שלה והבהירה, לעניין תנאי השימוש בכרטיס בסניפי משיבה 2, ש"לא ניתן לרכוש קופונים, שטיחים, תאורה, רכב, סוכות, מסכים, פרקטים, מוצרי חשמל לבנים, סלולר."
עוד עולה מבקשת ההסתלקות, שהמשיבות תפעלנה לעידכון מסמך התנאים וההגבלות הנלווה לכרטיס עצמו, שיצורף לכרטיסים שיונפקו בעתיד.
לאור התיקונים שבוצעו על ידי המשיבות ובמטרה לייתר את הצורך בניהול הליך משפטי ולחסוך בזמן שיפוטי והוצאות משפט הגיעו הצדדים להסכמה, שמלבד פרסום ויידוע לקוחות המשיבות המחזיקים בכרטיסים, משיבה 2 תעניק פיצוי לצרכנים שרכשו מוצרים ולא יכלו לממש את מלוא ההטבה בכרטיס בשל מגבלת הזכיינים. משיבה 2 תפצה את אותם צרכנים (בכפוף להצגת חשבונית או אסמכתא אחרת) בהנחה של 25% ברכישה מעל 500 ₪ בסניפיה. התחייבות זו של משיבה 2 תהא תקפה למשך שנה וסכום ההטבה הכולל לא יעלה על 250,000 ₪.
עוד הוסכם בין הצדדים, שמשיבה 2 תשלם למבקש גמול בסך של 7,500 ₪ ושכר טרחה לב"כ בסך 27,500 ₪ בתוספת מע"מ.
לאחר עיון בבקשת ההסתלקות, הבקשה מאושרת, למעט הגמול ושכר הטרחה.
בנסיבות העניין, בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה. ובשלב מקדמי זה, טרם הגשת תשובה לבקשת האישור, נראה שאין מדובר בתובענת סרק.
המשיבות לא חלקו על הטענה, שקיימת מגבלת זכיינים וכי לא יידעו את ציבור הלקוחות המחזיקים בכרטיסים על מגבלה זו (אלא רק בעקבות הגשת בקשת האישור).
המשיבות הציגו לכאורה מצג שווא של ההטבות הגלומות בכרטיס בעת רכישת מוצרים, תוך הטעיה לכאורה ואי גילוי כלפי הצרכנים המחזיקים בכרטיס, בדבר האפשרויות השונות לרכישת מוצרים באמצעות הכרטיס.
זאת ועוד, קיים ספק - האם ההסדר אליו הגיעו הצדדים הוא הסדר ראוי. הכרטיסים נשוא התובענה עומדים בתוקף למשך 5 שנים. לפיכך ייתכן, שתקופת הפיצוי שנקבעה למשך שנה אחת בלבד קצרה מדי. יתרה מכך, הדרישה, שהפיצוי יינתן בכפוף לרכישת מוצרים בשווי של 500 ₪ חותר תחת עקרון הפיצוי ומרוקן מתוכן את מנגנון הפיצוי. אין זה בלתי סביר להניח, שלאור תנאי זה חלק ניכר מחברי הקבוצה, לא יממשו את ההטבה. בהקשר זה, ההסדר אליו הגיעו הצדדים אין בו משום תועלת לחברי הקבוצה. עוד יצוין, שלטענת משיבה 2, המכירות ממחלקות הזכיינים מהוות 4% מכלל מכירות הרשת ולפיכך, סבורה משיבה 2, שהסכום הכולל של ההטבה ראוי. אולם משיבה 2 לא הציגה אסמכתא לאישור נתון זה ולא ניתן לדעת האם אכן מדובר בהטבה ראויה ביחס לסך המכירות.
הסתלקות נועדה לאפשר לתובע ייצוגי, שהסתבר לו שאין עילת תביעה או שעילתו קלושה או שיש קושי רב בהוכחת הנזק לקבוצה, להסתלק מהתובענה. מהאמור עד כאן עולה, שהיה מקום להמשיך שלב נוסף בבירורה של בקשת האישור או להגיע להסדר פשרה. אף על פי כן, עצם ההסתלקות מאושרת מהטעם הפשוט, שאין מדובר במעשה בית דין ואין לכפות על המבקש את המשך ניהולה של בקשת האישור, אשר הסתלק ממנה ביוזמתו.
הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, נדחית. לאחר תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, הוראות סעיף 16(א) לחוק קובעות, שבטרם יאשר בית המשפט טובת הנאה למבקש או לבא כוחו, עליו לשקול האם הבקשה לאישור הראתה עילת תביעה לכאורה וכן את התועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה. הרציונל של תיקון מספר 10 הוא למנוע ניצול לרעה של ההליך ולמנוע מצב של פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו, מבלי שהביאה תועלת לקבוצה המיוצגת. המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים בסעיף 16(א) לחוק. בקשת האישור אמנם מגלה עילת תביעה לכאורה אך עובדה זו תומכת לכאורה בהמשך ניהול ההליך ולא בהסתלקות. זאת ועוד, כאמור לעיל, ספק אם ההסדר יביא תועלת לחברי הקבוצה. פיצוי המותנה ברכישת מוצרי המשיבה בסך של 500 ₪, לא יביא לפיצוי ראוי של חברי הקבוצה, שהוטעו לכאורה על ידי מי מהמשיבות.