אישה שטוענת ששטר חוב של אבי הבעל הוא מזויף

בתיק שלפנינו נידונה תביעת האיש על הלוואה שלדבריו האשה חתומה על שטר ההלוואה, והוא מבקש לחייבה במחצית החוב.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו בשנת 1999. מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים. הצדדים התגרשו בשנת 2018.

האיש היה איש עסקים. האישה טענה שבקושי עבדה, ועיקר פרנסת הבית הייתה מוטלת על האיש. את כל העסקים עשה האיש בעצמו. האיש רשם חברה על שמה וכיו"ב – וזאת משיקולי מס וכיו"ב. האיש לעומת זאת טען שגם היא הייתה שותפה פעילה בעסקיו, אם כי הוא בעיקר עבד.

האיש טען שיש לצדדים חוב משותף לאביו של האיש בסך של $595,942. האיש הציג שטר חוב כתוב בכתב יד ונושא את חתימות האישה והאיש. עד כה הוחזר סך של $68,000 בטרם מועד הקרע, ואותם יש לקזז מהחוב. לדבריו מדובר בכספים שהושקעו בחברה שהקים האיש ולבסוף קרסה.

האישה טוענת שאינה קשורה להלוואה זו, היא אינה מכירה בה כלל, ומעולם לא חתמה עליה, אלא האיש ביקש שתחתום על נייר חלק, ואח"כ הוא כתב על דעת עצמו את החוב.

הצדדים הסכימו בדיון שהתקיים ביום כ"ב באייר תשע"ט (27/05/2019) להיבדק בדיקת פוליגרף על טענותיהם. לאור הסכמה זאת הפנה ביה"ד את הצדדים לבדיקת פוליגרף. האישה נבדקה ונמצאה דוברת אמת, אך האיש חזר בו מהסכמתו להיבדק, וביקש לפסול את ההרכב על שהפנה אותם לבדיקת פוליגרף. בדיון מאוחר יותר שהתקיים ביום י"ד בשבט תש"פ (09/02/2020) טען שלא רצה לסכן סכום כסף גדול בבדיקת פוליגרף שאינה אמינה כל כך.

ביה"ד הבהיר שלא כפה עליהם את בדיקת הפוליגרף, אך רצה להיעזר בה כאינדיקציה לבחינת מהימנות גרסאות הצדדים.

בדיון שהתקיים ביום י"ד בשבט תש"פ הגיש האיש מסמכים על העברות כספים מחשבונו של אביו לחשבונו להוכחת ההלוואה הנטענת.

האישה טענה שאינה מבינה בעסקים כלל, גם אם ניתן כסף יש חזקה שניתן במתנה, יש ריעותא בשטר החוב, חתימתה מרוחקת מאוד מחתימת האיש, מה שמוכיח שחתימתה הייתה דוגמא על נייר חלק.

האיש טען בסיכומיו שמכיוון שמדובר באביו הביולוגי בלבד שאין לו קשר עימו כל כך, לפיכך אין חזקה שנתן לו במתנה.

בדיון האחרון התברר שבהעברות נכתב שהן החזר הלוואה של האב לבן, לא נתינת הלוואה לבן. כמו כן העברות הכספים היו קודם שנכתב השטר.

אביו של האיש הופיע בדיון האחרון, והסביר שבארה"ב מקובל שמרחיקים את החתימות זו מזו. גם אמר שביקש לכתוב את השטר לאחר ההעברות כי ראה שהעניינים שלשמם נלקחו הכספים מתמהמהים. הוא הודה שהביאו לו את השטר חתום, והוא לא היה נוכח שעת שחתמו עליו הצדדים. הוא הסביר שמה שנכתב "החזר הלוואה" היה טעות של הפקידה. ובהעברה השניה של הכספים הוא הצהיר לפקידה כי ההעברה היא לצורך רכישת אחוזים בחברה. לדבריו זה שאמר סיבה זו, לא אומר שכך הוא המצב.

לאחר הדיון שהתקיים ביום כ"ט בסיון תש"פ (21/06/2020) הורה ביה"ד לצדדים לסכם את דבריהם. הסיכומים הוגשו.

תוך כדי שביה"ד נערך לכתיבת פסק הדין התעורר אצלנו ספק בעניין כוונת האישה בעניין הנייר החלק שלדבריה חתמה עליו, לאיזה צורך בדיוק הוא נעשה. לפיכך התקיים דיון נוסף ביום ב' בניסן תשפ"א (15/03/2021). בדיון זה אמרה האישה שמטרת החתימה הייתה לצורך חתימה על מסמכים לצורך מס הכנסה ולא לשם התחייבויות וכיו"ב.

ביה"ד שמע את הצדדים, ועיין במכלול החומר שבתיק ובפרט בסיכומי הצדדים, ולהלן פסק הדין.

דיון והכרעה

השאלות העומדות לפנינו לדיון.