ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
4808-08
01/07/2010
|
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן
|
- נגד - |
התובע:
1. איפרגן 2. גדעון איפרגן
|
הנתבע:
ברד עודד
|
פסק-דין |
פסק דין
הנתבע הוזמן לדיון היום כדין אך לא התייצב, לפיכך ניתן בזה פסק דין נגדו.
כפי שהובהר לתובעים, נסיבות התאונה התבררו בבית משפט השלום בתל אביב, לפני כבוד השופט בני שגיא, במסגרת תא"מ 56902/08. באותו הליך נדונה התאונה הנדונה וכן נדונה שאלת האחריות לגרימתה. התובענה שם הוגשה על ידי שומרה חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את מכוניתם של התובעים, נגד הנתבע בתיק הנדון והמדינה, בעלת הרכב, אשר על פי הנטען היה הרכב הפוגע. ביום 14/2/2010 נשמעו הראיות בתיק האמור, שבמהלכן העידו התובעת 1, והנתבע. בתום שמיעת הראיות הסכימו הצדדים שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסמכות בית משפט לפי סעיף 79א' בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בפסק הדין אשר ניתן כאמור, לאחר שמיעת עדויות הצדדים, קבע בית משפט כי התביעה תתקבל, אולם התובעת (חברת הביטוח המבטחת את התובעים) תישא באשם תורם בשיעור של 25%. משמעות הדבר היא שלתובעת 1 בתיק הנדון אשם תורם בשיעור של 25% בגרימת התאונה.
בנסיבות אלו, איני סבורה שיש מקום למתן פסק דין סותר. כך גם איני סבורה שיש מקום לשמיעה נוספת של ראיות הצדדים. תמוה מאד על שום מה לא צורפה התביעה הנדונה אל התביעה אשר התבררה זה מכבר לפני מספר חודשים בבית משפט בתל אביב. ראוי היה שהתובעת תבקש לאחד את ההליכים, ולו כדי שלא לבזבז את זמנם של שתי בתי משפט בשל אותו עניין. כך בכלל, וכך על אחת כמה וכמה כשמדובר בעניין יחסית פעוט.
לאור מסקנת בית המשפט בתל אביב, גם מהפיצוי שייפסק לטובת התובעים בתיק הנדון, יופחת שיעור של 25% ולפיכך ניתן פסק דין שלפיו, יחויב הנתבע לפצות את התובעים כמפורט להלן:
1.סכום ההשתתפות העצמית (2,059 ₪) בניכוי 25%, בסך של 1,544 ₪.
2.שכר טרחת השמאי (860 ₪), בניכוי 25%, בסך של 645 ₪.
3.שווי ירידת ערך המכונית לפי דו"ח השמאי (885 ₪), בניכוי 25%, בסך של 664 ₪.
4.לא הובאה כל ראייה באשר לערך יום עבודה של התובעת 1 ולפיכך, אין מקום לפצותה בסך של 1,200 ₪ בשל היעדרותה מהעבודה. כך גם אין מקום למתן פיצוי בשל הפסד הנחת העדר תביעות, שכן כפי שנפסק כבר פעמים רבות, זהו נזק עתידי ודרושה ראייה כי אובדן ההנחה נבע בהכרח מהתאונה הנדונה, דבר אשר לא הוכח. לבסוף, איני סבורה שיש מקום לפיצוי בשל עוגמת נפש, במקום שבו מדובר בתאונה פעוטה יחסית, שבה נגרם רק נזק לרכוש, וגם לא בדרגה חמורה.
בנסיבות העניין איני פוסקת הוצאות לטובת התובעים וזאת מן הטעם שאני סבורה כי לא הייתה כל הצדקה לכך ששני בתי משפט יטריחו את עצמם ויקדישו זמן לעניין נושא התביעה. אין רלוונטיות לשאלה מדוע התברר ההליך בבית המשפט בתל אביב קודם להליך הנדון. אולם משעה שנקבע מועד לדיון בתביעה שהוגשה על ידי חברת הביטוח, בבית המשפט בתל אביב, ראוי היה שהתובעים ידאגו לאיחוד ההליכים, באופן שלא יביא לבזבוז זמן של בית המשפט בכפל דיונים.
למעלה מן הצורך יוער כי רק מאחר שהתובעים הגישו תביעה קטנה ואינם מיוצגים, איני מחייבת אותם בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל ניהול כפל הליכים באותו עניין. כפי שכבר נאמר אין רלוונטיות בהקשר לשאלה איזה הליך הוגש קודם או מדוע התברר הליך אחד לפני השני.
לאור האמור, הנתבע ישלם לתובעים סך של 2,853 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום ואם לא ישולם סכום זה במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לנתבע.
תשומת לב הצדדים מופנית להוראת סעיף 64 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובעת שערעור על פסק-דין של בית משפט לתביעות קטנות לפני בית המשפט המחוזי, מותנה בקבלת רשות לערער מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
ניתו והודע היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד התובעים
תמר בר-אשר צבן, שופטת
הוקלד על ידי: דלית גולן