ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
10619-09
07/02/2011
|
בפני השופט:
דניאל גולדברג
|
- נגד - |
התובע:
רבקה איפרגן
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים
|
|
החלטה
בית הדין ממנה בזאת את ד"ר יצחקי מנחם יששכר, מומחה בכירורגיה אורטופדית (ת.ד. 8493 ירושלים 91083) לשמש מומחה יועץ רפואי לבית הדין בהליך זה.
להלן התשתית העובדתית:
התובעת עבדה במשרד הבריאות במשרה מלאה מיום 5.12.82 עד לפרישתה משירות המדינה ביום 30.4.08.
מתחילת עבודתה עד חודש 11/93 מילאה התובעת תפקיד של חשבת שכר. מסוף שנת 1993 ועד לפרישתה תפקידה היה "מנהלת ענף כספים וחשבונות".
עד שנת 1992, כשנה לפני שעברה לתפקיד "מנהלת ענף כספים וחשבונות", עבודת התובעת כחשבת שכר נעשתה באופן ידני, ללא מחשב. כשנה לפני מעברה לתפקיד החדש בעקבות קורס שעברה בו למדה לעבוד במחשב, החלה התובעת לעבוד על מחשב.
תפקידה של התובעת כ"מנהלת ענף כספים וחשבונות" היה בעיקרו הקלדת חשבונות מסוגים שונים (ספקים, נותני שירותים) למחשב.
הקלדת נתוני החשבונות למחשב נעשתה על מקלדת שהונחה על מדף נשלף שנמצא מתחת לשולחן עליו הונח מסך המחשב.
הנתונים שהוקלדו על ידי התובעת היו מספרים- אותם הקלידה ביד ימין, ומילים- אותן הקלידה ביד שמאל. רוב פעולות ההקלדה היו הקלדות מספרים, אותן ביצעה ביד ימין. בנוסף לפעולת ההקלדה, התובעת השתמשה בעכבר המחשב.
התובעת לא נדרשה להקליד טקסטים. ההקלדה שביצעה לא היתה "הקלדה עיוורת". הקלדת הנתונים למחשב נעשתה על ידה תוך כדי עיון בחשבונות. כאשר נדרשה לדפדף בין החשבונות תוך כדי ההקלדה, עשתה זאת ביד שמאל.
מהירות ההקלדה של התובעת לא הוכתבה על ידי אילוץ חיצוני, בדומה להקלדה של קלדנית בבית משפט.
לעיתים קרובות התובעת נדרשה לשוחח בטלפון לצורך בירור פרטי החשבונות בהם טיפלה. כאשר התובעת שוחחה בטלפון, לעיתים עשתה זאת תוך כדי המשך הקלדה ולעיתים תוך הפסקת רצף ההקלדה.
הקלדת חשבון ממוצע ארכה בין חמש לעשר דקות.
התובעת עסקה גם במיון חשבונות ובתיוק מסמכים.
התובעת סבלה מכאבים ותחושת נימול בשורש כפות ידיה, לדבריה, במשך מספר שנים לפני שפנתה לטיפול רפואי בעניין בחודש 11/07. ביום 30.12.07 נרשמה מפיה על ידי אורטופד מומחה לכף היד, ד"ר חיים אשור, כי תחושת הנימול (פרסטזיה) בשורש כף יד שמאל גדולה יותר ביד שמאל מאשר ביד ימין. במסמכים הרפואיים נרשם שהתובעת סבלה גם מ"מפרק טניס".
בעת הגשת תביעתה היו לתובעת שבעה ילדים שגילם נמוך מ-18. סך הכל היו לתובעת לא פחות מעשרה הריונות.
על יסוד התשתית העובדתית הנ"ל מתבקש המומחה היועץ הרפואי לחוות דעתו בשאלות הבאות:
האם הליקויים מהם סובלת התובעת הם בגדר מחלת מקצוע לפי פריט 26 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954?
ככל שתשובתך לשאלה א' חיובית- האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הופעת מחלת המקצוע?
האם על פי התשתית העובדתית המפורטת לעיל קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הופעת הליקויים מהם התובעת סובלת, במובן זה שניתן לקבוע שבכל פעם שהתובעת בצעה פעולות של הקשת מקשים במקלדת ולחיצות על העכבר, נגרם לה נזק מיקרוטראומטי בלתי הפיך בשורש כף היד או במרפק, כך שהצברותם של אותם נזקים מיקרוטראומטיים גרמו להופעת הליקויים מהם סובלת התובעת?