1. בשעה 21:00 הערב מתוכנן שידורה של תוכנית הטלוויזיה "עובדה" (ערוץ 2) על-ידי המשיבים 1-4. המבקש עותר למניעת השידור האמור, וזאת בהסתמך על סעיף 71(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
רקע עובדתי ודיוני
2. הרקע העובדתי הרלוונטי אינו במחלוקת בין בעלי-הדין. המבקש הינו הנאשם ב-ת.פ. מחוזי-מרכז 47934.11.12, בו הוא מואשם ברציחת רעייתו ג'ני מלמד-קופר ז"ל. כתב-האישום הוגש ביום 24.11.2012. כתב האישום הוקרא, והמבקש ימסור, כנראה, את תשובתו לאישום בסוף חודש ינואר 2013. המבקש מיוצג, כיום, בהליך הפלילי על-ידי עורך-דין מטעם הסנגוריה הציבורית.
3. להגשת כתב האישום קדמה תכנית "עובדה" ששודרה ביום 25.3.2010. גם תוכנית זו, עסקה במבקש, תארה אותו כמי שהיה נשוי מספר פעמים, כאשר, כך בתכנית, הלכו שתיים מהנשים לעולמן בנסיבות תמוהות. התכנית הראשונה הצביעה על מספר סימני שאלה בהקשר למבקש ולנשים שהיו נשואות לו. בזמן שידורה של התכנית הראשונה היה תלוי ועומד ערר שהגיש בא-כוחה של משפחת המנוחה ג'ני מלמד-קופר על סגירת תיק החקירה בעניין זה. לאחר שידור התכנית נפתחה מחדש חקירת המשטרה, ובסיומה הוגש כתב האישום הנ"ל. התכנית הראשונה פתוחה לצפייה לציבור הרחב, באינטרנט (כמו תכניות רבות אחרות של המשיבים 1-4) באתר
WWW.MAKO.CO.IL. כותרת התכנית הראשונה הייתה "האלמן הכפול".
4. לצורך ההליך הנוכחי אין טענה מצד המבקש, כי ראוי היה להימנע, בזמנו, משידור התכנית הראשונה. למען הסדר יצוין, שבעקבות התכנית הראשונה הגיש המבקש בדצמבר 2010 תביעה אזרחית בעילה של לשון הרע כנגד המשיבים 1-4 בתיק אזרחי מחוזי מרכז 32514.12.10. בהליך האחרון התקיימו עד עתה ישיבות מקדמיות בלבד.
5. המבקש סומך ידיו על סעיף 71(א) של חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשל"ד-1984, שזו לשונו:
"לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור. "
6. עם הגשת ההליכים הנוכחיים ביום ה' האחרון, ביקשתי (בלוח זמנים מקוצר) את תגובת המשיבים (לפי תק' 241(ג), 241(ג1) לתקסד"א). קיבלתי, עוד באותו יום, תגובה בכתב מאת המשיבים 1-4 ושמעתי הבוקר, בע"פ, בהרחבה את טענות כל בעלי הדין. בראשית הדיון היום, הוסכם על ידי עוה"ד, כי הדיון יתקיים בהליך העיקרי (המרצת פתיחה) על דרך של שמיעת טענות עורכי-הדין, כך שעם תום הדיון יתן בית המשפט פסק-דין בהליך העיקרי, עליו יהיה כל אחד מבעלי הדין רשאי לערער, בזכות, לבית המשפט העליון.
7. המדינה, כמאשימה בהליך הפלילי הנ"ל כנגד המבקש, צוינה כמשיבה 5 כאן, והיא גם משיבה בבקשת המבקש לפטור מאגרה. לצערי, לא קיבלתי עמדה בכתב מאת הפרקליטות קודם הדיון היום, אך שמעתי דברים מאת הפרקליטה שהתייצבה בע"פ , כפי שיפורט להלן.
8. באשר לתוכנה של התכנית הצפויה, הרי סרבו המשיבים להציגה בפני הצד שכנגד, או במהלך הדיון. על דעת כל בעלי הדין שמעתי דברים מפורטים בע"פ מאת עורך התכנית, המשיב 4, בהקשר זה.
נאמר לי כי הכוונה היא לשדר תכנית בת שעה (נטו) לערך. במסגרת זו, ישודר שוב התחקיר המקורי, כפי ששודר בזמנו במארס 2010. העורך אמר, כי אותו תחקיר חשף כבר לפני כשנתיים וחצי את נסיבות חייו המוזרות של המבקש ואת סימני השאלה שעולים בעקבות התחקיר. עוד אמר העורך, שכבר אז ניסה המבקש להתנגד לשידור בנימוק שהתיק המשטרתי נגדו נסגר, מחוסר אשמה. עורך התכנית ציין, כי הכוונה היא שלצד שידור הכתבה המקורית ישודרו הערב (בנוסף): ראיונות עם נשים שהיו בקשר רומנטי עם המבקש, ראיון עם הרופאה המרדימה - ד"ר מריה זקוטצקי וכן תובא גרסתו של המבקש, כפי שמסר אותה בזמנו לכתב "עובדה", ערב שידור התחקיר הקודם, גרסה, שבשלב הקודם, לא שודרה. עורך התכנית אמר, שהוא מסכים לצרף לשידור גם תגובה מצולמת של עורכי דינו של המבקש, ראו: פט'. 14.1.13, עמ' 6 שו' 15 עד עמ' 7 שו' 12.
9. מסקנת ב"כ המבקש בתמצית היא, שמהשידור של שנת 2010 עולה שהמבקש רצח שני נשים וניסה לנשל ואולי אף לרצוח נשים נוספות (פט'. עמ' 10 שו' 19-21). עוד נטען, שבנוסף לתכנית המקורית ישודרו ראיונות עם עדת התביעה המרכזית- ד"ר מריה זקוטצקי הנ"ל, וכן, לפחות, עם שתי עדות תביעה נוספות. מסקנת ב"כ המבקש, היא לכן ששידור כזה, בעיתוי הנוכחי, של ראיונות עם עדי תביעה, על רקע התחקיר הקודם, פוגע בטוהר המשפט הפלילי הצפוי והוא פסול מכוח סעיף 71(א) הנ"ל.
10. ב"כ המדינה ציינה בדיון הבוקר, כי היא תומכת בעמדת המבקש לגופו של עניין. עמדת הפרקליטות היא "
שתיקים פליליים... צריכים להתקיים ולהישמע בבית המשפט, ולא בתכנית טלוויזיה." (פט. עמ' 14 שו' 4-5). עוד ציינה ב"כ המדינה, שמריה זקוטצקי היא עדת תביעה מרכזית, וכי עלול להיגרם נזק להליך הפלילי ב"שמיעת עדותה" היא ו"עדות" של עדות תביעה נוספות בראיונות טלוויזיוניים, הנתונים לעריכה, לתמצות ולהבלטה בנקודות מסויימות.
עוד ביקשה ב"כ המדינה לאזן בין הצורך לשמור על טוהר ההליך בבית המשפט, אל מול זכות הציבור לדעת באופן שיידחה שידור הכתבה הנוכחית לפחות עד לאחר שמיעת עדי התביעה המרכזיים, תוך הנחייה שניתן יהא לחזור ולבחון את הנושא במועד מאוחר יותר.
טענות סף
11. באת-כוח המשיבים העלו מספר טענות סף. נטען שהמבקש לא שילם אגרות משפט, אלא הסתפק בהגשת בקשה לפטור מאגרה, חסרת בסיס עובדתי נאות. כן הודגש, שבניגוד לתקנות 241(א) ו-255 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, לא צרף המבקש (לא להליך העיקרי, וגם לא לבקשה לסעד זמני) תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה. כן לא צרף המבקש לבקשתו לסעד זמני, התחייבות לפיצוי מי שאליו מופנה הצו בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, וזאת בניגוד להוראות תקנה 365(ב) לתקנות הנ"ל.
באי-כוח המבקשים השיבו, שהפגמים הנטענים נגרמו בשל לוח הזמנים המקוצר שהוכתב כתוצאה ממועד שידור התכנית, ובשל היותו של המבקש במעצר.
עמדת המשיבים 1-4
12. באת-כוחם של המשיבים 1-4 הדגישה, כאמור, את הפגמים הדיוניים הקשים בהליך. לגופו של עניין, עמדה על חובתו של בית-המשפט להגן על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ולהימנע, ככל האפשר, ממניעה מוקדמת של דיווח בעיתונות, או של שידור ציבורי. באת-כוח המשיבה חזרה וציינה את פסק דינו המנחה של השופט א' ברק ב-ע"א 214/89
אבנרי נ' שפירא פ"ד מ"ג(3) 840, 869. ראו גם בהקשר זה: רע"א 10771/04
רשת תקשורת והפקות נ' פרופ' אטינגר פ"ד נט(3) 308 (2004); בש"א 23207/00
חב' החדשות נ' פונדק הים (7.9.2000).