אינשט ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק דין

עתירה המכוונת כנגד החלטת המשיבים שלא להתיר את עלייתו לישראל של עותר 3 (להלן: "העותר") וארבעת ילדיו ולהורות למשיבים לאשר את עליית המשפחה לישראל מתוקף זכאותם כבני פלשמורה העונים לתנאים הנדרשים מבני קבוצה זו, לעלות לישראל.

הרקע לעתירה

1.יהודי אתיופיה הנקראים גם "ביתא ישראל" עלו ברובם לישראל ב"מבצע משה" בשנת 1984 וב"מבצע שלמה" בשנת 1991. היו גם חלק מהיהודים שעלו לאחר מכן בשנת 1992 ובשנת 1999. פרט לקבוצה זו של "ביתא ישראל", מצויה באתיופיה קבוצה נוספת הנקראת "זרע ישראל" או "פלשמורה". לקבוצה זו משתייכים צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו במהלך הדורות. בני ה"פלשמורה" חיו כנוצרים בכפרים נפרדים משל יהודי אתיופיה. הם לא נקלטו באופן מלא בחברה הנוצרית. במשך שנים רבות נישאו רובם בינם לבין עצמם, אלא שברבות השנים נישאו גם בין בני הפלשמורה לבין האוכלוסייה האתיופית הנוצרית. התערות זו הייתה בבחינת המרת דת שבוצעה במשך מספר דורות. בני ה"פלשמורה" לא נמצאו זכאים, אפוא, למעמד "עולה" לפי חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"). חרף העובדה שבני ה"פלשמורה" לא נמצאו זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, ממשלות ישראל בעשר השנים האחרונות קיבלו מספר החלטות שעניינן הבאתם לישראל והתרת כניסתם לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

2.בהחלטת ממשלה מספר 2948 מיום 16.2.03, החליטה הממשלה כי "צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם המבקשים לשוב ליהדותם, יוכלו להיכנס לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל על מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי". בהחלטת ממשלה מספר 3356 מיום 6.3.05, נרשמה הודעת משרד הפנים הקובעת את היקף הפוטנציאל והכניסה לישראל של בני הפלשמורה העומד על 17,188 נפש מתוך הנפשות שנכללו ב"מפקד שארית יהודי אתיופיה" מ- 1999 (להלן: "סקר אפרתי-ולדמן"). בהחלטת ממשלה מספר 3368 מיום 10.3.05 הוחלט להשלים את עלייתם לישראל של בני הפלשמורה שברשימת הפוטנציאל דלעיל ואשר יימצא שהם עומדים בתנאים על בסיס המבחן שנקבע בהחלטה מספר 2948 מיום 16.2.03, כאמור. ביום 14.3.08 נתקבלה החלטה נוספת (מספר 4082) בה נקבע, כי לפנים משורת הדין יוטל על שר הפנים להוסיף ולבחון את מועמדותם של בני פלשמורה נוספים לכניסה לישראל העונים על שלושה תנאים מצטברים: א) הם רשומים בסקר אפרתי-ולדמן ובלבד שהם מתגוררים בעיר גונדר לפחות שנה ממועד מתן ההחלטה; ב) הם עונים על התנאים שנקבעו בסעיף קטן א' להחלטת ממשלה מספר 2948 מיום 16.2.03, היינו, הם צאצאים של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם המבקשים לשוב ליהדותם; ג) וקרובי משפחתם בישראל הגישו או יגישו עבורם בקשה בהתאם לנוהלי משרד הפנים.

3.נכון להיום החלטת הממשלה המחייבת היא זו אשר התקבלה ביום 14.11.10 (החלטה מספר 2434). בהחלטה זו נקבעו גם כן שלושה תנאים מצטברים: א) בני הפלשמורה יענו על ההגדרה של "זרע ישראל מצד אמותיהם", ושיבקשו כדרישת ההלכה לשוב לישראל ליהדותם; ב) בני הפלשמורה יהיו רשומים ב"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" משנת 2007 כפי שעודכן בשנת 2010; ג) וקרובי משפחתם בישראל הגישו או יגישו עבורם בקשה בהתאם לנוהלי משרד הפנים בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת ההחלטה.

טענות העותרים

4.עותרת 1 (להלן: "העותרת") היא חמותו (אם אשתו) של העותר ועותר 2 הוא בנה של העותרת. העותרת ועותר 2 עלו זה מכבר לישראל. בתה של העותרת (ואחותו של עותר 2) שהייתה אשתו של העותר, כאמור, הלכה לעולמה באתיופיה בשנת 2003 (להלן: "האישה"). אין מחלוקת כי העותר אינו יהודי ואין גם מחלוקת שהאישה הייתה מ"זרע ישראל" ועל כן גם ארבעת ילדיהם הם מזרע ישראל. ביום 19.7.09 ביקשה העותרת בשם העותר כי תותר עלייתו לישראל יחד עם ארבעת ילדיו (נכדיה). תשובה פורמאלית על סירובם של המשיבים להיעתר לבקשת העותרים לעלייתו של העותר וילדיו לישראל, טרם נתקבלה עד היום, אך אין מחלוקת כי בקשתם לא נתקבלה.

5.נטען בעתירה כי ילדי העותר עומדים בשני התנאים המצטברים שהציבה הממשלה לזכאותם של בני הפלשמורה לעלות לישראל, היינו: היותם צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם המבקשים לשוב ליהדותם; והכללתם בסקר "אפרתי-ולדמן". הם הודו כי הם לא נכללו ב"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" משנת 2007 כפי שעודכן בשנת 2010, שכן הם מתגוררים בעיר אדיס-אבבה. ברם, לטענתם, לקראת קבלת החלטת הממשלה מיום 14.11.10 (החלטה מספר 2434), היה ברור כי "פנקס קהילת הממתינים בגונדר" אינה מבטלת את זכאותם הפוטנציאלית לעלייה של אלה אשר שמם מופיע ברשימות מוסמכות אחרות, בעיקר רשימת סקר "אפרתי-ולדמן" משנת 1999 שקיבלה מעמד בהחלטות ממשלה קודמות, והכוללות משפחות המתגוררות לא רק בעיר גונדר, אלא בעיקר גם באזור אדיס-אבבה. את פרשנותם זו הם הסמיכו על תצהירו של הרב מנחם ולדמן עצמו, מיום 24.12.13 אשר ערך את הסקר בשנת 1999 ביחד עם חברו מר דוד אפרתי. כתנא דמסייע להשקפתם זו, הם ביקשו להקיש ממצבם של יהודי חבר העמים הזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, המזכה את אלמנתו של יהודי או אלמן של יהודיה לעלות לישראל על אף שבני הזוג שנותרו בחיים אינם יהודים.

6.בנוסף טענו העותרים כי לא יימצא חולק שלוּ האישה הייתה עודנה בחיים והייתה מבקשת לעלות לישראל בין השנים 2003 עד 2010, היא הייתה עונה על שני הקריטריונים המאפשרים לה לעלות לישראל, קרי: היותה בת "בשרשרת האמהות" מזרע ישראל, והכללתה ברשימת "סקר אפרתי-ולדמן" של 1999.

טענות המשיבים

7.בקליפת האגוז, טענתם של המשיבים היא, כי שעה שהעותר וילדיו אינם מופיעים בפנקס קהילת הממתינים בגונדר משנת 2007 כפי שעודכן בשנת 2010, אין הם עומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה מיום 14.11.10. יתר על כן, יש לדחות אף את טענת העותרים שהכללתם בסקר "אפרתי-ולדמן" משנת 1999 מועילה להם. שכן, בהחלטת הממשלה מיום 14.9.08 נאמר מפורשות כי אין די בהכללת השמות בסקר "אפרתי-ולדמן", אלא כי יש לעמוד בתנאי נוסף והוא שהמבקשים מתגוררים בעיר גונדר לפחות שנה ממועד מתן ההחלטה. ברם, אין חולקים שהעותר וילדיו אינם גרים בגונדר כי אם באדיס- אבבה, כאמור.

8.והודגש בתשובה, כי אין המדובר בתנאי טכני ריק מתוכן, כי אם בתנאי מהותי הבא להבטיח את עמידתם של הפונים בקריטריונים אשר נקבעו על ידי ממשלות ישראל במשך השנים. אכן, החלטות הממשלה הקשיחו במשך השנים את הקריטריונים שיש לעמוד בהם. ואולם, שעה שאין לבני הפלשמורה זכאות לעלות לישראל על-פי חוק השבות, החלטות הממשלה הן הבסיס החוקי להתיר את העלתם לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל. לשון אחר: אף אם משפחה נמנית בסקר "אפרתי-ולדמן" בשנת 1999, הרי שהרשימה המחייבת לפי החלטת הממשלה העדכנית הינה "פנקס קהילת הממתינים בגונדר" ולא הסקר. אדרבה, הסקר שנערך על-ידי הרב ולדמן ומר אפרתי היה פרי יוזמה פרטית ולא ממשלתית ואין המדובר בבדיקות שנתבקשו ו/או שנערכו מטעם הממשלה. לכן, סקר זה אינו מקים זכאות של מי שנכלל בו לעלות לישראל.

9.המשיבים אף דחו את האנלוגיה שנתבקשו העותרים ללמוד מיהודי חבר העמים. לטענתם, אין מקום לאנלוגיה זו ולוּ מפני שעלייתם של בני חבר העמים היא על בסיס חוק השבות כיהודים ולא כבני "זרע ישראל" לפי החלטות הממשלה על פי חוק הכניסה לישראל.

10.בנוסף על האמור טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה מפני שהיא לא אומתה על-ידי העותר בתצהיר.

דיון והכרעה

דין העתירה להידחות.

11.החלטות הממשלה כפי שפורטו מדברות בעד עצמן והמשיבים פעלו בהתאם להחלטות. הטענה כי די בהכללת הפונים לעליה לישראל בסקר "אפרתי-ולדמן" כדי לזכות בעליה לישראל (במצטבר לשני התנאים הנוספים שנקבעו בהחלטות, היינו: הגשת בקשות על-ידי קרובי משפחה בישראל והעונים על ההגדרה של "זרע ישראל מצד אמותיהם") איננה יכולה לעמוד. נאמר מפורשות במסגרת החלטה מספר 4082 מיום 14.9.08 כי אין די ברישום בסקר "אפרתי-ולדמן" וכי בנוסף על האמור, על הפונים להתגורר בגונדר לפחות שנה ממועד ההחלטה. פרשנותו של הרב ולדמן באשר להחלטות הממשלה, כבודה במקומה מונח, אך אין בה כדי לשנות את עצם ההחלטה הקובעת את גדריה באופן המפורש ביותר.

12.יתר על כן, במסגרת החלטה מספר 2434 מיום 14.11.10 נאמר מפורשות כי בני הפלשמורה הרשומים "בפנקס קהילת הממתינים בגונדר" בשנת 2007 וכפי שעודכן בשנת 2010, הם אלה אשר תותר עלייתם לישראל ואין כל מחלוקת כי העותר וילדיו אינם נכללים בפנקס זה. במסגרת זו יצוין כי נכונה הטענה בדבר נחיצותו של תצהיר מטעם העותר עצמו אשר לוּ רצה בכך היה צריך להסביר במסגרת התצהיר מדוע הוא גר באדיס-אבבה ולא בעיר גונדר. אין המדובר, אפוא, בפגם דיוני אלא בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין.

13.לא נפל אפוא, כל פגם בהחלטת המשיבים אשר יישמו את החלטות הממשלה על-פי לשונן וכתבן (וראו והשוו: עת"מ (מחוזי-י-ם) 43986-07-13 אנדרגה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 9.10.13); עת"ם (מחוזי-י-ם) 3605-07-11 טפרה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 4.1.12); עע"מ 7623/12 מטאלין נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 20.5.12). במסגרת זו יצוין, כי על אף שמדובר בסברה תיאורטית, לאמור, שהאישה הייתה עודנה בחיים ומתגוררת יחד עם משפחתה באותן נסיבות, התוצאה לא הייתה שונה, שכן אף היא – חרף הכללתה בסקר "ולדמן-אפרתי" – לא הייתה עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בהחלטות הממשלה זה מכבר.