אין מניעה שיוסכם בין עובד ומעביד כי שכרו של העובד ישולם על בסיס "נטו"

השופט עמירם רבינוביץ

1.         בפנינו שני ערעורים : האחד, ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (עב 1227/06 ; השופט אייל אברהמי ונציג הציבור מר ממליה), בו התקבלה באופן חלקי תביעת המערער נגד המשיבה (להלן : המוסך) והשני ערעור על החלטת רשמת בית דין זה מיום 22.9.2009, בה התקבלה בקשת המערער למחיקת הערעור שכנגד שהגיש המוסך.

            נדון תחילה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ולאחר מכן בערעור על החלטת הרשמת.

הרקע העובדתי

2.         המערער עבד במוסך בתפקיד מנהל מחסן החלפים מיום 2.11.1995 ועד ליום 3.11.2004, מועד בו פוטר מעבודתו לאלתר. במכתב הפיטורים שנכתב ביום 1.11.2004 נכתב כי סיבת הפיטורים היא "שינויים במערכת". יחד עם זה, לטענת המוסך, פוטר המערער מעבודתו על רקע אי שביעות רצון מתפקודו.

3.         במסגרת עבודתו בוטח המערער בביטוח מנהלים באמצעות שלוש חברות ביטוח : חב' ביטוח אריה בע"מ, חב' ביטוח מנורה בע"מ וחב' ביטוח הכשרת היישוב בע"מ (להלן : חברות הביטוח). עם פיטוריו שוחררו לזכות המערער  הכספים שהיו צבורים על שמו ברכיב פיצויי פיטורים בחברות הביטוח בסכום כולל של 61,245.14  ש"ח. כמו כן נשלחה למערער ביום 9.10.2005 באמצעות הדואר הרשום המחאה בסכום של 17,478 ש"ח כהשלמת פיצויי פיטורים.

4.         במהלך שנות עבודתו במוסך קיבל המערער שכר נטו בשיעור קבוע. לטענת המוסך, סוכם בין הצדדים, כי שכרו של המערער יחושב על בסיס "נטו" ולא על בסיס "ברוטו". יובהר, כי בשנים 2002 - 2003 הופחתו מדרגות המס. כתוצאה מהפחתת מדרגות המס קטן שכרו של המערער (ברוטו) מ - 9,285 ש"ח ל - 8,747 ש"ח. השכר נטו נותר באותו שיעור.

5.         אין חולק, כי במועד פיטוריו קיבל המערער תמורת הודעה מוקדמת בשווי  14 ימי עבודה, זאת בהתאם לזכרון דברים שנחתם בין הצדדים ביום 3.11.2004.

6.         בחודש פברואר 2006 הגיש המערער תביעה נגד המוסך, בה טען את הטענות הבאות :

א.        הסכום שהופרש בגינו בפועל לחברות הביטוח נמוך שהסכומים שהיו אמורים להיות מופקדים בחברות אלה. אשר על כן על המוסך לשלם לו סכום של 32,539 ש"ח.     

ב.         השלמת פיצויי הפיטורים המגיעים למערער שולמה לו באיחור של שנה ולכן על המוסך לשלם לו סכום שלא יפחת מ - 1,000 ש"ח ברכיב זה.

ג.         המערער קיבל תמורת הודעה מוקדמת בשווי 14 יום בלבד שעה שעל פי הוראות החוק על המוסך היה ליתן לו הודעה מוקדמת של חודש ימים. לאור האמור, זכאי המערער להשלמת תמורת ההודעה המוקדמת שהוענקה לו בסכום השווה ל - 4,519 ש"ח.

ד.         המערער זכאי להפרשי שכר עקב הפחתת מדרגות המס. למרות האמור, חישב המוסך את שכרו על בסיס נטו בלבד באופן שגרם, הלכה למעשה, להפחתת שכרו. ברכיב זה תבע המערער סכום של 18,000 ש"ח.

ה.        המערער זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור 15,000 ש"ח, וזאת כיוון שפיטוריו נעשו "תוך רמיסת זכויותיו וללא כל התחשבות בגילו ומצבו האישי".

פסק דינו של בית הדין האזורי

7.           בית הדין האזורי קיבל תביעתו של המערער להשלמת הסכומים שהופרשו על ידי המוסך לחברות הביטוח בחסר והורה למוסך לשלם למערער סכום של 32,539 ש"ח, תוך שהוא קובע, כי המוסך הפר חובתו לבטח את המערער בקרן הפנסיה מבטחים, וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים החלים על הצדדים,  מבלי שהמערער היה מודע להבדלים בין הביטוח באמצעות ביטוח מנהלים לביטוח בקרן הפנסיה מבטחים. בית הדין האזורי הוסיף וקבע בעניין זה, כי גם אם ויתר המערער על זכותו לביטוח פנסיוני באמצעות מבטחים אין כל תוקף לויתור זה, כיוון שלהוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים בעניין זה מעמד עדיף. בית הדין האזורי קיבל גם את תביעת המערער להשלמת תקופת ההודעה המוקדמת.

8.           תביעתו של המערער לתשלום הפרשי שכר בגין הפחתת מדרגות המס נדחתה, בנימוק שהוסכם בין הצדדים, כי שכרו של המערער ישתלם על בסיס נטו, ולכן שינוי מדרגות המס אין לו משמעות בחישוב שכרו של המערער.

9.           תביעותיו של המערער לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש והפרשי הצמדה וריבית בגין השלמת פיצוי הפיטורים ששולמה לו לטענתו באיחור נדחו אף הן. בית הדין האזורי פסק כי פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש היא בגדר חריג, וכי לא עלה בידי המערער להוכיח,  כי המקרה הנוכחי מצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש. אשר להפרשי ההצמדה וריבית בגין תשלום פיצויי הפיטורים באיחור, קבע בית הדין האזורי כי מייד לאחר פיטוריו פנה המוסך לחברות הביטוח בבקשה לשחרר את הכספים הצבורים על שם המערער, וכי רק לאחר זמן מה הוברר, כי הכספים העומדים לרשות המערער בחברות הביטוח אינם מכסים את מלוא סכום פיצויי הפיטורים. המוסך ניסה ליצור קשר עם המערער פעמים מספר בבקשה לתאם מועד למסירת הסכום החסר, אך המערער לא הגיע למשרדי המוסך, ובסופו של יום נאלץ המוסך לשלוח למערער את הסכום החסר באמצעות הדואר הרשום, וזאת בחלוף שנה ממועד הפיטורים. בנסיבות אלה לא זכאי המערער לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית על הסכום האמור.

טענות הצדדים בערעור